|
|
עמוד:422
שירה טובים מאורות שברא אלהינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל, כח וגבורה נתן בהם, להיות מושלים בקרב תבל. מלאים זיו ומפיקים נגה, נאה זיום בכל העולם, שמחים בצאתם וששים בבואם, עושים באימה רצון קונם. פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורנה לזכר מלכותו, קרא לשמש ויזרח אור, ראה והתקין צורת הלבנה. טובים מאורות וכו': הפיסקה הפיוטית, העוסקת בגרמי השמים, לקוחה מן הפיוט "אל אדון" שנאמר בשחרית של שבת [עמ' 169]. שירתה בציבור מקנה סיום חגיגי לטכס קידוש לבנה בפרט, ולתפילת ערבית וליום השבת בכלל.
|
|