|
|
עמוד:404
חזן יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו, ואראהו בישועתי: ארך ימים אשביעהו, ואראהו בישועתי: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל: תהלים כב, ד וקרא זה אל זה ואמר: קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות, ישעיה ו, ג מלא כל הארץ כבודו. ומקבלין דין מן דין ואמרין: תרגום יונתן לישעיה, שם קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה, קדיש על ארעא עובד גבורתה, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא, יהוה צבאות, מליא כל ארעא זיו יקרה. ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול. יחזקאל ג, יב ברוך כבוד יהוה ממקומו. ונטלתני רוחא, ושמעית בתרי קל זיע סגיא דמשבחין ואמרין, תרגום יונתן ליחזקאל, שם בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה. יהוה ימלך לעלם ועד. שמות טו, יח יהוה מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמיא. תרגום אונקלוס לשמות, שם ואתה קדוש: תפילה זו זהה לתפילת "ובא לציון" הנאמרת במנחה של שבת, להוציא שני פסוקי פתיחה שלה, המופיעים רק במנחה [לדיון בתפילה ולביאורה ראה עמ' 283]. המנהג לומר תפילה זו במוצאי שבת ידוע כבר בספרות הגאונים, ואולי מקורו במנהג, שכבר אינו קיים, לשמוע דרשה או ללמוד תורה בציבור במסגרת תפילת ערבית. בעקבות הדרשה או הלימוד הפומבי נאמרה תפילה זו, וגם כשנעלם המנהג - נותרה התפילה על מקומה. כשאין אומרים "ויהי נעם" [ראה עמ' 403] אין אומרים גם "ואתה קדוש".
|
|