עמוד:282

עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון: צדיק יהוה בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו: קרוב יהוה לכל קראיו, לכל אשר יקראהו באמת: רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע ויושיעם: שומר יהוה את כל אהביו, ואת כל הרשעים ישמיד: חזן תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה: תהלים קטו, יח ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב, נאם יהוה. ישעיה נט, כ-כא ואני זאת בריתי אותם, אמר יהוה, רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי ∞ ובא לציון גואל וכו': הגאולה מובטחת גם לחוטאים שבעם ישראל, אם ישובו מדרכם הרעה. בריתי: הבטחת ה' בשעת כריתת ברית. ובא לציון: טכסט זה, שאינו מצוי בתפילת מנחה של חול, מורכב מפסוקי מקרא ומקטעי תפילה והוא נאמר גם בשחרית של ימות החול וכן בערבית למוצאי שבת [עמ' 404]. אמירתו במנחה של שבת מתועדת כבר בתקופת הגאונים. הקטע מורכב ביותר, אך ניתן להבחין בו בכמה חלקים: [א] פסוקי נחמה וגאולה מדברי הנביא ישעיהו; [ב] פסוקי הקדושה ["קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו"] בצד תרגומם הארמי; [ג] לקט פסוקים, משולבים בקטעי תפילה, המדגישים את חשיבות התורה ומבקשים את רחמי ה', את הגנתו וכן שכר טוב לעתיד לבוא. קטע ארוך ומורכב זה שימש בימים קדומים [אולי אף בשלהי תקופת חז"ל [תלמוד בבלי, סוטה מט ע"א[] כמעין תפילת סיום למעמד של דרשה ולימוד תורה בציבור, או למעמד פומבי שבמסגרתו קראו בספרי נביאים וכתובים. הדרשה בציבור בתקופות הקדומות נהגה להסתיים בדברי נחמה והבטחות משיחיות [השווה גם דיוננו בקדיש [עמ' 205[] ותפילת "ובא לציון" תואמת בתכניה ובלשונותיה מעמד מעין זה. היא כוללת גם תרגום ארמי של פסוקי מקרא מרכזיים, למען מי שלא שלט בשפה העברית. יתכן שבימי הגאונים נהג הציבור לשמוע דברי תורה לפני תפילת מנחה של שבת - או שנהג לקרוא בצוותא בספרי נביאים וכתובים - ובעקבות זאת נאמרה תפילת "ובא לציון". עם הזמן נעלם המנהג לקיים שיעור פומבי או לקרוא בנביאים וכתובים לפני מנחה של שבת, אך התפילה עצמה נותרה על מקומה.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר