|
|
עמוד:237
רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע ויושיעם: שומר יהוה את כל אהביו, ואת כל הרשעים ישמיד: חזן תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה: תהלים קטו, יח החזרת הספר לארון הקודש החזן לוקח את ספר התורה בידו ואומר: יהללו את שם יהוה, כי נשגב שמו לבדו. תהלים קמח, יג-יד שירה הודו על ארץ ושמים. וירם קרן לעמו, תהלה לכל חסידיו, לבני ישראל עם קרבו, הללויה. החזן צועד לכיוון ארון הקודש ונוהגים שהציבור נושק לספר התורה. ההליכה אל הארון מלווה באמירת מזמור: מזמור לדוד. הבו ליהוה בני אלים, הבו ליהוה כבוד ועז: תהלים כט הבו ליהוה כבוד שמו, השתחוו ליהוה בהדרת קדש: קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים, יהוה על מים רבים: קול יהוה בכח, קול יהוה בהדר: קול יהוה שבר ארזים, וישבר יהוה את ארזי הלבנון: וירם קרן: ינשא, יתן גדולה וכוח. עם קרבו: העם הקרוב אליו, ישראל. החזרת הספר לארון הקודש: טכס ההחזרה משופע במזמורי שבח לה' ולתורה, כולל פסוקים שעניינם במסעות ארון הקודש במדבר ובהקמת המשכן והמקדש. מזמור לדוד: אמירת מזמור זה בשעת הכנסת הספר ידועה מימי הביניים בלבד. הוא נבחר למעמד זה מן הסתם משום שיש בו קריאה לשוכני שמים ויושבי ארץ להתאחד במתן שבח וכבוד לה' — נושאים המתאימים למעמד סיום הקריאה בתורה והחזרת ספר התורה לארון. לביאור המזמור ראה עמ' 56.
|
|