|
|
עמוד:198
סדר הלל הברכה שלפני אמירת ההלל החזן אומר את הברכה בקול רם, המתפללים עונים אחריו ”אמן“ וחוזרים ומברכים: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצו³תיו וצונו לקרא את ההלל. מזמורי ההלל הללויה הללו עבדי יהוה, תהלים קיג הללו את שם יהוה: יהי שם יהוה מברך, מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו, מהלל שם יהוה: רם על כל גוים יהוה, על השמים כבודו: מי כיהוה אלהינו, המגביהי לשבת: ∞ מבואו: המקום בו שוקעת השמש, המערב. המגביהי לשבת: היושב בגבהים. סדר הלל: קבוצה של שישה מזמורי תהלים רצופים [קיג-קיח], שבראשה מזמור הפותח ומסיים ב"הללויה" [מילה החוזרת גם בהמשך]. על פי המשנה [פסחים ה, ז] אמרו את ההלל כבר בתקופת הבית השני בשעת הקרבת קרבן הפסח, ובתקופת התנאים נקבע [תוספתא סוכה ג, ב] שיש לקרוא את ההלל בימים שונים שבהם רוצים להודות במיוחד על חסדי ה': שבעת ימי הסוכות ושמיני עצרת, שמונת ימי החנוכה, היום הראשון של חג הפסח [הן בליל הסדר והן למחרתו בבוקר] וחג השבועות. הלל זה קרוי גם "הלל המצרי" [משום שנזכרת בו יציאת מצרים [קיד, א[] או "הלל שלם". בתקופת האמוראים התפתח המנהג לומר הלל מקוצר - תוך דילוג על שני חצאי מזמורים - גם בראשי חודשים [וכן בכל ימי חול המועד פסח וביום טוב האחרון של פסח]. הלל זה מכונה "חצי הלל", ואמירתו בראשי חודשים הונהגה בבבל [תלמוד בבלי, תענית כח ע"ב] ככל הנראה כדי לפרסם ברבים את מועד ראש החודש ואולי אף כדי להוסיף בדרך זו לחגיגיותו. הדילוג על שני הקטעים בא ליצור הבחנה בין המנהג הקדום, התנאי, לבין החידוש שחידשו האמוראים. במדינת ישראל קבעה הרבנות הראשית שיש לומר הלל גם ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים. בראש ההלל ובסופו ישנן ברכות: הראשונה מברכת על המצוה לקרוא את ההלל והאחרונה [המכונה "ברכת השיר" [תלמוד בבלי, פסחים קיח ע"א[] משבחת את ה' שההלל נאמר לכבודו.
|
|