|
|
עמוד:175
ואהבת את יהוה אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וקשרתם לאות על ידך, והיו לטטפת בין עיניך: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך: הפרשה השנייה של קריאת שמע והיה אם שמע תשמעו אל מצו³תי אשר אנכי מצוה אתכם דברים יא, יג-כא היום, לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשך ויצהרך: ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת: השמרו לכם פן יפתה לבבכם, ∞ מאדך: כוחך ויכולתך. לאות על ידך ... לטטפת בין עיניך: ומפסוק זה למדו חז"ל את מצוות תפילין של יד ושל ראש. [ובתפילין אכן מצויה בין השאר גם פרשת "שמע ישראל".] מזזות ביתך: המזוזות הן בעיקרן שתי הקורות שבצידי הדלת, אך עם הזמן נתייחד השם "מזוזה" לחפץ מיוחד המוצמד לקורה הימנית של הכניסה לבית ולכל חדר בתוכו. במזוזה מצוי קלף ועליו בין השאר פרשת "שמע ישראל". ∞ יורה ומלקוש: החל בגשם הראשון של השנה וכלה באחרון. תירשך ויצהרך: יינך ושמנך. ישראל ובתולדותיו, כהצהרת אמונה מוחלטת, קבלת עול מלכות שמים. פעמים רבות נתקשרו לפסוק זה הרעיון של קידוש השם בעולם והנכונות למות על קיום יסודות היהדות, ובכך הוסיפו רבות לעוצמתה של ההכרזה "שמע ישראל". המסורת על ר' עקיבא שהוצא להורג בידי הרומאים ויצאה נשמתו באמירת "שמע ישראל" [תלמוד בבלי, ברכות סא ע"ב], היא ביטוי אחד מרבים למעמדו המיוחד של פסוק זה. [האותיות הגדולות שבפסוק מצויות גם בספר התורה ונאמרו עליהן מדרשים רבים, כגון שהן יוצרות את המילה "עד" ואמירת הפסוק היא עדות ליחידות ה'.] ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: בימים קדומים נהגו שרק אחד מן הציבור הכריז "שמע ישראל", ועל הכרזה זו השיב הציבור ב"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כפי שמקובל היה להשיב על כל הזכרה של שם ה' [משנה יומא ד, א; תלמוד בבלי, פסחים נו ע"א]. עם הזמן נקבע שכל מתפלל ומתפלל אומר "שמע ישראל", וכך נעשה המענה למיותר ועל כן הוא נאמר רק בלחש. והיה אם שמע תשמעו וכו': תורת השכר והעונש היא מעקרונות היסוד של היהדות. בפרשה זו נתבעים הפרט והכלל לציות מלא למצוות ה', ובשכר זה יזכו לשבת על אדמתם בשלום ואף להנות מפריה.
|
|