|
|
עמוד:129
חנא וחסדא ורחמי חן וחסד ורחמים וחיי אריכי ומזוני רויחי, וחיים ארוכים ומזונות ברווח ופרקנא מן קדם אבוהון די בשמיא וארעא, וישועה מלפני אביהם שבשמים ובארץ, ואמרו אמן. ואמרו אמן. אמן. [אמן]. קהל יהא שלמא רבא מן שמיא יהי שלום רב מן השמים האבלים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. ואמרו אמן. אמן. [אמן]. קהל עשה שלום [בשבת שובה: השלום] עושה שלום [בשבת שובה: השלום] האבלים במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. ועל כל ישראל ואמרו אמן. אמן. [אמן]. קהל מזמורי שבת הודו ליהוה קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילתיו. דברי הימים-א טז, ח-לו שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו. התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי יהוה. ∞ קראו בשמו: וכך תפרסמו אותו ברבים. עלילתיו: מעשיו. התהללו בשם קדשו: התגאו בזה ששמו הקדוש מזמורי שבת: כאן נפתחת היחידה השנייה של תפילת שחרית של שבת ועיקרה מזמורי תהלים, שנצטרפו להם קטעי מקרא נוספים וכן פיוט וברכות. מקצת ממרכיביה של יחידה זו נאמרים אף בימות החול, אך ביום השבת, שהאדם פנוי בו ממלאכה וזמנו בידו, נוספו עליהם קטעים רבים המרבים לדבר בשבחם של ה', יום השבת, התורה, המצוות ועם ישראל. חלקה הראשון של היחידה כולל מזמורים ופיוט בעל גוון מיסטי. חלק זה התהווה מימי הגאונים ולאחריהם, אך קשה לעמוד על מיבנהו ועל העקרון שהנחה את בחירת מרכיביו וסידרם, וקיימים בכתבי-היד הבדלים ניכרים בין מנהגים שונים בעניין זה. מובנה יותר הוא חלקה השני של היחידה, הקרוי "פסוקי דזמרה" [שראשיתו להלן, עמ' 147], והוא כולל גם שתי ברכות, אחת בראשו ואחת בסופו. הודו: לפי ספר דברי הימים נאמר מזמור זה בידי המלך דוד כשהעלה את ארון הברית אל ירושלים. לפי החיבור התנאי סדר עולם רבה [פרק יד], נאמר מזמור זה בפי הלויים יום יום מאז הובא הארון
|
|