|
|
עמוד:26
[טז] ברכת שומע תפילה אב הרחמן, שמע קולנו, יהוה אלהינו, חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו, כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה, ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו, חננו ועננו ושמע תפלתנו,™ כי אתה שומע תפלת כל פה. ברוך אתה יהוה, שומע תפלה. ™ בעת עצירת גשמים מוסיפים [אחרי "ושמע תפלתנו"]: ועננו בורא עולם במדת הרחמים, בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו. שומע תפלה, תן טל ומטר על פני האדמה, ותשביע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעשר מתנת ידך. שמר והצל שנה זו מכל ∞ ריקם אל תשיבנו: אל תחזירנו בלא מילוי בקשותינו. חננו: רחם עלינו. [טז] ברכת שומע תפילה: בברכה זו נחתם קובץ שלוש-עשרה הברכות האמצעיות, המכילות בקשות שונות. ברכה זו [ששמה ידוע מן התלמוד הירושלמי, ברכות ב, ד [ה ע"א[] מסכמת את הבקשות כולן ומבקשת שהן תתקבלנה ברצון, וכבר בתקופת חז"ל התירו לכל מתפלל לשלב בתוכה, בניסוחו שלו ועל פי צרכיו, את בקשותיו האישיות [תלמוד בבלי, ברכות לא ע"א]. בסידורים שונים מוצעות כאן למתפללים שתי תפילות מנוסחות היטב, אחת הכוללת וידוי על החטאים ואחת המבקשת על הפרנסה [וראשיתה במילים: "אתה הוא ה' האלהים הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כינים. הטריפני לחם חוקי..." וכו']. בזמן עצירת גשמים אומרים כאן תפילה מיוחדת [ראה להלן]. ועננו בורא עולם: בתקופת חז"ל [כמתואר במשנה תענית] הונהג בשנה שחונה סדר קבוע של תעניות, שכלל צום ותפילות מיוחדות, תחילה ליחידים ולאחר מכן לציבור כולו. מנהג זה נעלם עם השנים, אך נותר לו זכר במנהג לומר את תפילת "ועננו בורא עולם" [שנתחברה בימי–הביניים] בשנים של בצורת. ההחלטה לומר תפילה זו תלויה במקום, בזמן, במתפללים וברבניהם.
|
|