|
|
עמוד:275
סגלתו תהי בידו עטרת, וצניף מלוכה צבי תפארת. חזן עמוסים נשאם, עטרת ענדם, מאשר יקרו בעיניו כבדם. קהל פארו עלי ופארי עליו, וקרוב אלי בקראי אליו. חזן צח ואדם ללבושו אדם, פורה בדרכו בבואו מאדום. קהל קשר תפלין הראה לענו, תמונת יהוה לנגד עיניו. חזן רוצה בעמו ענוים יפאר, יושב תהלות בם להתפאר. קהל ראש דברך אמת, קורא מראש דור ודור, עם דורשך דרש. חזן שית המון שירי נא עליך, ורנתי תקרב אליך. קהל תהלתי תהי לראשך עטרת, ותפלתי תכון קטרת. חזן תיקר שירת רש בעיניך, כשיר יושר על קרבניך. קהל ברכתי תעלה לראש משביר, מחולל ומוליד, צדיק כביר. חזן ובברכתי תנענע לי ראש, ואותה קח לך כבשמים ראש. קהל יערב נא שיחי עליך, כי נפשי תערג אליך. קהל וחזן סגלתו: עם ישראל, שהוא אוצרו של ה'. וצניף מלוכה: דברי ישעיהו על ירושלים [סב, ג[: "והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלהיך". "צניף מלוכה" הוא תכשיט לראש המלך. עמוסים: עם ישראל [ראה עמ' 218]. מאשר: בגלל. פארו עלי ופארי עליו: לא רק האדם מתעטר בתפילין [המכונים כאן "פאר", על פי דרשת התלמוד הבבלי, מועד קטן טו ע"א, שיסודה בדברי יחזקאל כד, יז] אלא גם ה'. בתפילין של ישראל נזכר ה' ובתפילין של ה' נאמרים דברי שבח על העם [בבלי ברכות ו ע"א]. צח ואדם: תיאור הדוד האהוב בשיר השירים ה,י. ללבושו אדם וכו': תיאור ישעיהו [סג, א-ג] את ה': בשובו מנקמה באדום, בגדו אדום מדם, כמי שדרך ענבים בגת. ה"פורה" הוא מן הכלים של הגת. קשר תפלין וכו': על פי התלמוד הבבלי [ברכות ז ע"א] הראה ה' למשה, הוא הענו [במדבר יב, ג: "והאיש משה ענו מאד"], את הקשר שבאחורי התפילין של ראש. תמונת ה': כאמור במשה: "ותמונת ה' יביט" [במדבר יב, ח]. ענוים: בני ישראל הצנועים. יושב תהלות: כינוי לה', מי שישראל מהללים אותו [תהלים כב, ד]. ראש דברך וכו': שניים מכינויו של ה': הראשון ["ראש דברך אמת"] לקוח מתהלים קיט, קס והשני ["קורא מראש דור ודור"] הוא על פי ישעיה מא, ד. עם דורשך דרש: דרוש את שלומו של עם ישראל, המחפש ומבקש את קרבת ה'. שית: שים. תכון קטרת: תתקבל כקרבן הקטורת. תיקר: תהיה יקרה, נכבדת. רש: עני, אביון. כך מכנה המשורר את עצמו ואת יצירתו: השפה ענייה מכדי להגיע באמצעותה לתיאור אמיתי של המציאות האלהית. כשיר יושר על קרבניך: כשירת הלויים במקדש. לראש משביר: ה' הזן והמכלכל את העולם כולו. מחולל ומוליד צדיק כביר: כולם תאריו של ה': בורא, יוצר, ישר וצודק, רב כח. ובברכתי וכו': כתגובה על ברכתי. כבשמים ראש: כבשמים הטובים ביותר [שמות ל, כג]. כי נפשי תערג אליך: הפייטן מסיים את שירו בחזרה על המשפט שפתח בו את הפיוט.
|
|