|
|
עמוד:257
וגם האוהבים דבריה גדלה בחרו, אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי. ותצונו, יהוה אלהינו, להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי. יהי רצון מלפניך, יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה, כמצות רצונך, כמו שכתבת עלינו בתורתך, על ידי משה עבדך מפי כבודך, כאמור: וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם, במדבר כח, ט-י ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו. עלת שבת בשבתו, על עלת התמיד ונסכה. ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג, עם מקדשי שביעי, כלם ישבעו ויתענגו מטובך, ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך, ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו, יהוה אלהינו, באהבה וברצון שבת קדשך,
|
|