|
|
עמוד:218
החזן צועד עם ספר התורה אל שולחן הקריאה, כשבעקבותיו הולך מי שפתח את ארון הקודש [ומי שמחזיק ספר תורה נוסף], ונהוג שהמתפללים נושקים לספר. בשעת ההליכה שרים החזן והקהל: לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, דברי הימים-א כט, יא כי כל בשמים ובארץ, לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש. רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו, קדוש הוא. תהלים צט, ה רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש יהוה אלהינו. תהלים צט, ט וממשיכים ואומרים בלחש קודם שמגיע החזן אל שולחן הקריאה: על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בעולמות שברא, העולם הזה והעולם הבא, כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל. צור העולמים, אדון כל הבריות, אלוה כל הנפשות, היושב במרחבי מרום, השוכן בשמי שמי קדם, קדשתו על החיות, וקדשתו על כסא הכבוד. ובכן יתקדש שמך בנו יהוה אלהינו לעיני כל חי, ונאמר לפניו שיר חדש, ככתוב, שירו לאלהים זמרו שמו, סלו לרכב בערבות, ביה שמו, ועלזו לפניו. תהלים סח, ה ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו, ככתוב, כי עין בעין יראו ישעיה נב, ח בשוב יהוה ציון. ונאמר, ונגלה כבוד יהוה, וראו כל בשר ישעיה מ, ה יחדו כי פי יהוה דבר. אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים, ויזכר ברית איתנים, ויציל נפשותינו ∞ הנצח: גבורה ונצחון. כי כל בשמים ובארץ: כי לך וממך כל המצוי ביקום. והמתנשא לכל לראש: ההתנשאות מעל לכל הראשים, המנהיגים והמלכים. להדם רגליו: כינוי לבית המקדש [או לארון הברית]. ∞ החיות: ארבע החיות שבמרכבה האלהית [יחזקאל א]. סלו לרכב וכו': הרימו קול ["סלו"] לה', הרוכב כביכול על העננים ["ערבות"], על ידי אמירת שמו, "יה", בפסוקי שבח כגון "כל הנשמה תהלל יה" [שבסיום ספר תהלים]. נוהו: כינוי לירושלים ובית המקדש. הוא ירחם וכו': ה' ירחם על עם ישראל ["עם עמוסים", וכינוי זה הוא על פי ישעיה מו, ג:
|
|