|
|
עמוד:167
ברכת ”יוצר אור“ הברכה הראשונה לפני קריאת שמע ישיבה ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חשך, עשה שלום ובורא את הכל. הכל יודוך והכל ישבחוך, והכל יאמרו אין קדוש כיהוה, הכל ירוממוך סלה, יוצר הכל. האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע, מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה, ומאיר לעולם כלו וליושביו שברא במדת הרחמים. ∞ ממכון שבתה: מהמקום בו היא שוכנת. האור הפיסי שהוא אור הבריאה, אור התורה ואור הגאולה. מן הראוי להזכיר כאן את סדר התפילה היומית של הכהנים בבית המקדש, ש"ברכו ברכה אחת, קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר" [משנה תמיד ה, א]. הברכה שבה מדובר במשנה היא ברכת "אהבת עולם" [להלן, עמ' 173], והמנהג לקרוא את עשרת הדיברות בכל יום נתבטל עם חורבן בית המקדש [תלמוד בבלי, ברכות יב ע"א]. ועוד יש להעיר, כי בנוסחי הגניזה של ברכות קריאת שמע באה בראשן ברכה על קיום מצוות הקריאה, בנוסח: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות קריאת שמע, להמליכו בלבב שלם ולייחדו בלב טוב ולעובדו בנפש חפצה". גם מנהג זה אבד עם השנים. ברכת יוצר אור: הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע ארוכה יותר מזו של יום חול ומקושטת יותר ממנה, והיא עוסקת בבריאת העולם, בגרמי השמים ובסדרם וכן בשבח שהם משבחים את ה'. ברכה בשם "יוצר אור", הנאמרת לפני קריאת שמע, מוכרת כבר לאמוראים תלמוד בבלי, ברכות יא ע"ב]. הברכה משובצת בכמה וכמה קטעי פיוט [ראה להלן], וכן נכללת בה הקדושה [להלן, עמ' 171]. יוצר אור ובורא חשך וכו': פסוק הוא מדברי ישעיהו [מה, ז] בשינוי קל. שם נכתב "עושה שלום ובורא רע" ובסידור התפילה שינו "בורא רע" ל"בורא את הכל". בתלמוד הבבלי [ברכות יא ע"ב] הסבירו שינוי זה כרצון לשמור על נקיון הלשון ולא להזכיר את הרוע מפורשות. הכל יודוך וכו': מכאן ועד "המה יפארוך סלה" [עמ' 170] נמצא תוספות שאינן נאמרות ביום חול. הקטע הפותח ב"הכל יודוך" הוא פיוט קצר, שמילת "הכל" באה בראש כל אחד מארבעת טוריו וכן בחתימת הטור האחרון. הוא מתקשר אל המילה "הכל" שבסיום נוסחת הברכה הפותחת את "יוצר אור".
|
|