|
|
עמוד:158
הזה: חזן והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה, ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים: שירת הים ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, שמות יד, ל-לא וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים: וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים, וייראו העם את יהוה, ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה שמות טו, א-יט ויאמרו לאמר, אשירה ליהוה כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: יהוה איש מלחמה, יהוה שמו: מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו בים סוף: תהמת יכסימו, ירדו במצולת כמו אבן: ימינך יהוה נאדרי בכח, ימינך יהוה תרעץ אויב: ∞ היד: מכת היד, פורענות. גאה גאה: הראה לעיני כל את רוממותו. רמה: השליך. עזי וזמרת יה: ה' הוא הנותן לי עוז, ולו אני מזמר. ואנוהו: ואפארהו, ואשבחהו. ירה: השליך. מבחר שלשיו: ראשי צבאו המובחרים. יכסימו: כיסו אותם. נאדרי בכח: בעלת כוח אדיר. תרעץ: שברה, מחצה. שירת הים: אמירת שירת הים בתפילה [בתוספת כמה פסוקים מספר שמות המקדימים אותה וכמה פסוקי גאולה נוספים לאחריה] מוכרת רק מספרות ימי הביניים. אפשר שדבר זה נעשה כדי שיקיים המתפלל את הצו לזכור את יציאת מצרים בכל יום ויום [דברים טז, ג], בדומה להזכרת יציאת מצרים בקריאת שמע [להלן, עמ' 177]. הפסוק האחרון של השירה ["ה' ימלך לעולם ועד"] נאמר פעמיים, ונוסף עליו גם תרגומו הארמי, מעשה ידי אונקלוס, בן המאה הראשונה לספירה. הכפלת הפסוק ותרגומו נעשו על פי קביעתו של האר"י.
|
|