|
|
עמוד:150
ממזרח שמש עד מבואו, מהלל שם יהוה. רם על כל גוים יהוה, על השמים כבודו. יהוה שמך לעולם, יהוה זכרך לדר ודר. תהלים קלה, יג יהוה בשמים הכין כסאו, ומלכותו בכל משלה. תהלים קג, יט ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגוים יהוה מלך. דברי-הימים א טז, לא יהוה מלך, יהוה מלך, יהוה ימלך לעולם ועד. תהלים י, טז; צג, א; שמות טו, יח יהוה מלך עולם ועד, אבדו גוים מארצו. תהלים י, טז יהוה הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים. תהלים לג, י רבות מחשבות בלב איש, ועצת יהוה היא תקום. משלי יט, כא עצת יהוה לעולם תעמד, מחשבות לבו לדר ודר. תהלים לג, יא כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמד. תהלים לג, ט כי בחר יהוה בציון, אוה למושב לו. תהלים קלב, יג כי יעקב בחר לו יה, ישראל לסגלתו. תהלים קלה, ד כי לא יטש יהוה עמו, ונחלתו לא יעזב. תהלים צד, יד חזן והוא רחום, יכפר עון ולא ישחית, תהלים עח, לח והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו. יהוה הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו. תהלים כ, י מבואו: המקום בו שוקעת השמש, המערב. זכרך: שמך. הכין כסאו: קבע וביסס את מלכותו. הפיר עצת גוים: מבטל את מזימותיהם. הניא: מונע [מלצאת לפועל]. עצת ה': התוכנית שתכנן ה'. לדר ודר: לעולם [תעמודנה]. ויהי: נהיה הדבר אשר אמר. ויעמד: התקיים [ציוויו]. אוה: חפץ בה. ישראל לסגלתו: ה' בחר את ישראל להיות לו לקניין יקר המיוחד לו לבדו. והרבה להשיב אפו: מרבה לשכך את כעסו. יעיר: יעורר, ישלח. אשרי יושבי ביתך: חז"ל הצביעו על חשיבותו של מזמור קמה [הפותח במילים "תהילה לדוד"] ואמרו כי "כל האומר [אותו] בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא" [תלמוד בבלי, ברכות ד ע"ב], ועל כן נקבע לומר אותו יום יום, פעמיים בשחרית [כאן ולהלן, עמ' 236] ופעם אחת במנחה
|
|