|
|
עמוד:139
יראה אל עבדיך פעלך, והדרך על בניהם: חזן ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו: ישב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן: תהלים צא אמר ליהוה מחסי ומצודתי, אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה, צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך, מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך, אליך לא יגש: רק בעיניך תביט, ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי, עליון שמת מעונך: שמחנו כימות עניתנו וכו': הבא עלינו תקופה של שמחה, כמספר הימים והשנים שבהם סבלנו עינויים. יראה וכו': יזכו עבדיך לראות את מעשך המיטיב איתם, ויזכו בניהם לראות בהתגלות כבודך. נעם: טוב ה' וברכתו. ומעשה ידינו וכו': עשה שעמלנו ["מעשה ידינו"] יתקיים עבורנו ["כוננה עלינו"] ונזכה לאכול מפריו. ∞ ישב בסתר וכו': המתפלל כמוהו כמי שחוסה ["יושב", "יתלונן"] בצילו של ה' ["סתר עליון", "צל שדי"]. מצודתי: מבצרי, המקום שמגן עלי. פח יקוש: מלכודת. מדבר הוות: מגפת מוות הנופלת על האדם פתאום. באברתו יסך לך: בכנפיו הפרושות יסוכך עליך. צנה וסחרה: שני סוגי מגינים ליוצא לקרב. אמתו: הבטחתו הנאמנה [להגן על האדם]. לא תירא וכו': ופירוש פסוק זה והפסוק שאחריו: המאמין יזכה להגנה מן האימה הנופלת עליו בלילה, מחיצי האויב שאותם יורים באור יום, ממגפת הדבר המתוארת כהולכת בחשכה ופוגעת במי שעומד בדרכה, ומנגף ממית ["קטב"] המתקיף את האדם כשודד לאור יום. יפל מצדך וכו': גם אם יפלו מכל צדדיך קרבנות רבים, אליך לא תגיע הרעה. שלמת רשעים: כליונם של הרשעים הבא להם כגמול על מעשיהם. עליון שמת מעונך: שכינתך במקום נעלה. ישב בסתר וכו': מזמור זה מכונה בתלמוד הבבלי בשם "שיר של נגעים" או "שיר של פגעים" [שבועות טו ע"ב], כיוון שהוא עוסק בדברים שונים העשויים לפגוע באדם ומבטיח הצלה מהם. המזמור מתייחד בחילופי הגופים הדוברים בו, וכבר בתלמוד הבבלי [סנהדרין קג ע"א-ע"ב] חילקו את פסוקיו בין אלהים ואדם.
|
|