|
עמוד:120
בהיטיבו את הנרת יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה, קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם: מעשה הקטורת על פי בבלי כריתות ו תנו רבנן: פטום הקטרת כיצד, שלש מאות וששים ושמונה מנים ע"א-ע"ב וירושלמי היו בה: שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה, מנה יומא ד, ה [מא ע"ד] לכל יום, פרס בשחרית ופרס בין הערבים, ושלשה מנים יתרים, שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים, ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סמנים היו בה, ואלו הן: הצרי והצפרן, החלבנה והלבונה, משקל שבעים שבעים מנה. מר וקציעה, שבלת נרד וכרכם, משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. קלופה שלשה, קנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא, ואם לא מצא יין קפריסין, מביא חמר חורין עתיק. מלח סדמית רבע, מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהוא, ואם נתן בה דבש פסלה, ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה ששפין בה את הצפרן, כדי שתהא נאה, יין קפריסין ששורין בו את הצפרן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד. בהיטיבו את הנרת: בשעה שהוא נכנס לנקות את המנורה ולהכינה להדלקה. ובהעלת... את הנרת: ובשעה שמדליק את הנרות. ∞ תנו רבנן: [מארמית:] שנו רבותינו. פטום: ערבוב, ריקוח. מנים: המנה היא יחידת משקל של כחצי קילוגרם. פרס: מחצית המנה. יתרים: עודפים. מכניס ... ביום הכפורים: להקטיר בקדש הקדשים. מלא חפניו: הכמות שניתן לקחת בשתי כפות הידיים. ומחזירן למכתשת וכו': שלושת המנים היתרים מוחזרים לכלי הכתישה בערב יום כיפור לשם כתישה מחודשת שלהם. אחד עשר סמנים: סממנים, בשמים. ואלו הן: הצרי, הצפורן, החלבנה, הלבונה, מור, קציעה, שבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון [ונסיונות רבים נעשו כדי לזהות את הבשמים האלה ואת שאר החומרים ששימשו לעשיית הקטורת]. קבין: הקב היא מידת נפח [כ-2.2 ליטר]. סאין תלתא: שלוש סאים [הסאה היא מידת נפח של כ-3.13 ליטר]. חמר חורין: יין לבן. רבע: רבע הקב. מעלה עשן כל שהוא: כמות כלשהי מצמח שמיישר את העשן העולה כדי שלא יתפזר. כפת הירדן: מין עשב הגדל על יד הירדן. הקטף: עץ בושם. שפין: מורחים. עזה: בעלת ריח חזק. מי רגלים: שתן. יפין: מועילים.
|
|