|
עמוד:75
פסוקי קדושת היום החזן והקהל אומרים יחדיו: עמידה ושמרו בני ישראל את השבת, שמות לא, טז-יז לעשות את השבת לדרתם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם, כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש: חצי קדיש תרגום: יתגדל ויתקדש שמה רבא. יתגדל ויתקדש שמו הגדול. חזן [אמן]. אמן. קהל בעלמא די ברא כרעותה, וימליך בעולם שברא כרצונו וימליך חזן מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו. אמן. [אמן]. קהל בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית חזן ישראל, בעגלא ובזמן קריב, ישראל במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן. ואמרו אמן. אמן. יהא שמה רבא מברך לעלם [אמן. יהי שמו הגדול מבורך, לעולם קהל וחזן ולעולמי עולמים]. ולעלמי עלמיא. ∞ אות: סימן [הברית]. וינפש: פסק ממלאכתו. לשבת [ולחג]. הבחירה ב"הפורש סוכת שלום" ליום השבת נומקה בידי הגאונים בכך, שביום זה מוגן עם ישראל ביתר הגנה, ועל כן הצורך בבקשת עזרה קטן ביחס ליום חול [שבו חותמים, כאמור, ב"שומר עמו ישראל לעד" [להלן, עמ' 389[]. פסוקי קדושת היום: ציטוט פסוקים המדברים על יום השבת כאות ברית בין ה' לעמו. המנהג לומר אותם לאחר קריאת שמע מתועד בספרות הגאונים. היו חכמים שסברו כי אמירת הפסוקים קוטעת את הרצף הראוי בין קריאת שמע לבין תפילת העמידה, ועל כן ישנם מנהגים שלפיהם אין אומרים אותם. חצי קדיש: חוליית מעבר בין קריאת שמע וברכותיה לבין תפילת העמידה. ראה עמ' 205.
|
|