|
|
עמוד:58
דודי לקראת כלה, שירה פני שבת נקבלה. לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה. שמור וזכור בדבור אחד, השמיענו אל המיחד, יהוה אחד ושמו אחד, לשם ולתפארת ולתהלה. לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה. לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה, מראש מקדם נסוכה, ∞ שמור וזכור בדבור אחד::::: בעשרת הדיברות נאמרה לגבי השבת לשון "זכור" [שמות כ, ח] וגם לשון "שמור" [דברים ה, יב], ועל כך נאמר בתלמוד הבבלי [שבועות כ ע"ב], כי "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", כלומר בפעם אחת נאמרו שתי המילים יחדיו, והוא מעשה של פלא שאין אדם יכול לעשות כמותו. אל המיחד: אל שמייחדים את שמו, כלומר מכריזים כי הוא אחד ויחיד. לשם: פרסום וכבוד. מקור הברכה: כל ימות השבוע שואבים ברכה וחיות מן השבת. מראש מקדם נסוכה: השבת נעשתה מלכה ונסיכה לפני שנברא העולם [כפי שהולך הפייטן ומסביר בהמשך הבית]. לכה דודי: פיוט ברוח הקבלה שחיבר ר' שלמה אלקבץ הלוי [נפטר בצפת לקראת סוף המאה השש- עשרה]. ואף שהיו בנמצא כמה פיוטי "לכה דודי" באותם ימים, זכה פיוטו של אלקבץ למעמד מיוחד בזכות המלצה שהמליץ עליו האר"י. לפיוט עשרה בתים [והראשון שבהם משמש גם כפזמון חוזר] ושמו של המחבר רשום באקרוסטיכון בראשי הבתים, מן הבית השני ואילך ["שלמה הלוי"]. שלושת הטורים הראשונים שבכל בית חורזים בחרוז אחד, המתחלף בכל בית; ואילו הטור הרביעי מסתיים בחרוז אחיד לאורך הפיוט כולו. הפיוט משופע ברמיזות רבות אל פסוקי מקרא [ובמיוחד אל נבואות הנחמה של
|
|