|
|
עמוד:7
כחמה, אימה כנדגלות: אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל, לראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים: לא ידעתי, נפשי שמתני, מרכבות עמי נדיב: ז שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך, מה תחזו בשולמית, כמחלת המחנים: מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, חמוקי ירכיך, כמו חלאים, מעשה ידי אמן: שררך אגן הסהר, אל יחסר המזג, בטנך ערמת חטים, סוגה בשושנים: שני שדיך כשנ flי עפרים תאflמי צביΔה: צוארך כמגדל השן, עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים, אפך כמגדל הלבנון, צופה פני דמשק: ראשך עליך ככרמל, ודלת ראשך כארגמן, מלך אסור ברהטים: מה יפית ומה נעמת, אהבה בתענוגים: זאת קומתך דמתה לתמר, ושדיך לאשכלות: אמרתי אעלה בתמר, אחזה בסנסניו, ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן, וריח אפך כתפוחים: וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים, דובב שפתי ישנים: אני לדודי, ועלי תשוקתו: לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים: נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר, הנצו הרמונים, שם אתן את דדי לך: הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים, חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך: ח מי יתנך כאח לי, יונק שדי אמי, אמצאך בחוץ אשקך, גם לא יבזו לי: אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני, אשקך מיין הרקח, מעסיס רמני: שמאלו תחת ראשי, וימינו תחבקני: השבעתי אתכם בנות ירושלם, מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ: מי זאת עלה מן המדבר, מתרפקת על דודה, תחת התפוח עוררתיך, שמה חבלתך אמך, שמה חבלה ילדתך: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו: אחות לנו
|
|