|
|
עמוד:a10
מבוא התהליך הארוך של קיבוע הזדמנויות התפילה ותכניהן העיקריים. המקורות התנאיים — ובראשם המשנה והתוספתא — מלמדים על נסיונות לקבוע באופן כללי רק את המס רות המחייבות של התפילה ובמידה פחותה את תכניה המרכזיים, ובמידה פחותה עוד הרבה מזה את נוסחאותיה המדויקות. רק בתקופת האמוראים [המאות השלישית–החמישית] — כפי שהדבר משתקף בתלמודים [הירושלמי והבבלי] ובמדרשים — הלכו המס רות ונתמלאו. המקורות מלמדים שבתקופה זו נדונו לא רק פרטי המס רות [כ ון מיקומם המדויק של עניינים שונים במהלך התפילה או סדרן של ברכות] אלא ם תכניהן העיקריים של תפילות שונות ואף נוסחאות הפתיחה והחתימה שלהן, שהן מדרך הטבע המאפיינים המרכזיים של כל טכסט. אך ם בתקופה זו טרם ה יעו הדברים לכלל חיתום מדויק או ניסוח סופי, ותפילות שונות נתקיימו זו בצד זו. בתקופה זו ם הלכו ונוצרו במקביל מנה י תפילה ונוסחי תפילה נפרדים בשני המרכזים העיקריים של עם ישראל: ארץ ישראל מכאן ובבל מכאן. כל מרכז יצק את תפילתו בדפוסים שנראו בעיניו, ואף שהמשותף ביניהם היה עדיין רב על המפריד, בכל זאת כבר אפשר לדבר על נוסח בבל השונה מנוסח ארץ ישראל. זה ו ם זה היו עדיין נזילים ו מישים במידה מרובה, נאמרו בדרך כלל על פה וטרם עוצבו עיצוב סופי, פרט לשאלת המס רות, התכנים העיקריים וכמה נוסחאות מחייבות. תקופת ה אונים [מן המאה השישית עד ראשית המאה האחת–עשרה] היא התקופה המרכזית והמכרעת בהיווצרות סידור התפילה של עם ישראל. מ מתם של אוני בבל, ראשי הישיבה בארץ זו, לקבוע ולהסדיר את אורחות החיים היהודיים מצד ההלכה והנוה , הביאה אותם לדיון רב בפרטי התפילות, נוסחאותיהן ומנה יהן, וכן לחיבור של סידורי תפילה. נסיון ראשון להצי סדרי תפילה באופן כללי נעשה ב"מסכת סופרים", חיבור ארצישראלי מראשית ימי ה אונים, המתאר את מנה י התפילה ואף מוסר פה ושם נוסחאות שונות של תפילה ומנה ים הקשורים בה. ראשון סידורי התפילה המפורטים והשיטתיים שבידינו הוא חיבורו של רב עמרם און [במחצית השנייה של המאה התשיעית], "סדר רב עמרם און" — ספר היסוד של תפילת עם ישראל. כתשובה לשאלה שנשלחה אליו מיהודי ספרד באשר לסדר התפילה הראוי, חיבר רב עמרם את יצירתו, הכוללת הלכות תפילה, הסברים על מנה י תפילה ונוסחי תפילה לכל השנה כולה. חיבורו של רב עמרם נתקבל בהתלהבות בכל מקום שבו ראו את סמכותם של אוני בבל כסמכות מחייבת, וחיבור זה — המשקף את מנה י מקומו וזמנו של ה און — עומד ביסוד הסידורים המשמשים היום בכל
|
|