עמוד:106

תפילות השנה וברכותיה יש בהם חרצנים, רימונים יש בהם קליפין, אבל תאנה כולה יפה לאכול. כך דברי תורה אין בהם פסולת [ילקוט שמעוני, יהושע א]. [ו] רימון אוכלים גרגרי רימון - או, כשאין להשיגו, מדברים בשבחו - ואומרים: הנצו הרמונים — אלו התינוקות שיושבים ועוסקים בתורה ויושבים שורות שורות כגרעיני רמונים [שיר השירים רבה ו, יז]. [ז] תפוח אוכלים פלחי תפוחי עץ ואומרים: מה תפוח זה ניצו קודם לעליו, כך ישראל בסיני הקדימו עשייה לשמיעה, שנאמר: "נעשה ונשמע" [שמות כד, ז] ... מה התפוח זה אינו גומר פירותיו אלא בסיון, כך לא נתנו ישראל ריח טוב אלא בסיון... מה התפוח זה משעה שמוציא ניצו ועד שגומר פירותיו חמישים יום, כך משעה שיצאו ישראל ממצרים ועד שקיבלו את התורה חמישים יום [שיר השירים רבה ב, יא]. [ח] אגוז אוכלים אגוזים ואומרים: "אל גנת אגוז ירדתי" [שיר השירים ו, יא]. מה הנטיעות הללו אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות ואם לאו אין מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, כך ישראל - "מכסה פשעיו לא יצליח" [משלי כח, יג] ... מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה - כך כל מה שישראל מתלכלכין בעוונות כל ימות השנה בא יום הכפורים ומכפר עליהם ... מה אגוז זה אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר, כך הם ישראל כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי, למהø שהוא ניכר ... מה אגוז זה נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל: לקה אחד מהן - כולן מרגישין [שיר השירים רבה ו, יא]. [ט] שקד אוכלים שקדים ואומרים: אמר יעקב לבניו כששלחם מצריימה: "קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי ומעט דבש נכאת ולוט ובוטנים ושקדים" [בראשית מג,יא] - רמז לשישה סדרי משנה. "צורי" —

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר