|
|
עמוד:61
תפילות השנה וברכותיה ראש חודש "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם" [במדבר י, י]. "הראה לו [הקב"ה למשה] הירח בלילה, ואמר לו: כזה אתם רואים וקובעים כן הלכה לדורות. ולימד להם מולד לבנה, ואמר להם: עד עכשיו אני הייתי מעבר את השניםª הרי כבר מסרתי לכם, מעכשיו התחילו למנות" [תנחומא, בא, ו]. על פי הלוח היהודי, חודש חדש מתחיל ביום שבו נראית הלבנה לראשונה [הוא יום "מולד הלבנה"]. הלבנה מסיימת את מסלולה החודשי סביב כדור הארץ בעשרים ותשעה ימים וקצת יותר משתים- עשרה שעות, ועל כן יכול החודש להיות בן 92 ימים [והוא קרוי "חודש חסר"] או 03 ימים ["חודש מלא"]. בתקופת חז"ל נקבע ראש החודש על פי עדים שבאו אל בית הדין והעידו כי ראו את הלבנה המתחדשת, או - בהעדר עדים - לאחר שחלפו שלושים יום מראש החודש הקודם. במאה הרביעית עוצב הלוח סופית בידי הלל הנשיא, ונקבע אף מספר ימיהם של כל החודשים, שהם בני 92 או 03 ימים [להוציא החודשים מרחשוון וכסלו, שאורכם משתנה משנה לשנה, והם עשויים להיות "מלאים" או "חסרים"]. ראש החודש נחוג לעיתים כיום אחד ולעיתים כיומיים. כיום אחד הוא נחוג לאחר "חודש חסר", כגון א' בסיון שבא לאחר כ"ט באייר. כיומיים הוא נחוג לאחר "חודש מלא", כאשר היום האחרון של "החודש המלא" נחשב כיום הראשון של ראש החודש [כגון ל' בסיוון שהוא יום א' של ראש-חודש תמוז. א' בתמוז הוא לפי זה יום ב' של ראש החודש]. ראש-חודש מתבטא בבית הכנסת בקריאות מיוחדות בתורה וכן בתוספות הנהוגות בתפילה [כגון בברכת החודש הנאמרת בשבת שלפניו, באמירת ההלל בראש-חודש עצמו ובטכס קידוש הלבנה]. בבית הוא מצוין על ידי הוספת תפילת "יעלה ויבוא" בברכת-המזון [להלן, עמ' 180]. ראש החודש אסור בתענית ובמספד, ויש המרבים בו בסעודה. ברכת החודש וכו': על המועד המדויק של מולד הלבנה מכריזים בבית הכנסת, אחרי קריאת התורה, בשבת שלפני ראש-חודש [להוציא לפני חודש תשרי], ואז אף מברכים את החודש הנכנס. לאחר תחילתו של החודש עורכים את טכס קידוש הלבנה. על ההכרזה ועל הטכס, על מועדם ועל אופיים ראה בכרך השבת, עמ' ועמ' .413-233
|
|