|
|
עמוד:111
תפילות השנה וברכותיה חודש ניסן שבת הגדול שבת זו הינה השבת שלפני חג הפסח. כינויה ניתן לה משום שנוהגים ללכת בה, לפני או אחרי תפילת מנחה, לשמוע את דרשתו של הרב [הוא "הגדול"] בענייני הפסח. ויש אומרים ששמה ניתן לה משום שבהפטרתה נזכר הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" [מלאכי ג, כג]. בבית יש הנוהגים לקרוא חלק מהגדת פסח [מ"עבדים היינו" עד "לכפר על עוונותינו"], כהכנה לקראת החג. פסח "זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה, ולא יאכל חמץ. היום אתם יוצאים בחודש האביב" [שמות יג, ג-ד]. "מהיכן קבעו חכמים ארבע כוסות של לילי פסחø אמר ר' הונא בשם ר' בניה: כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים: 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים / והצלתי אתכם מעבודתם / וגאלתי אתכם בזרוע נטויה... / ולקחתי אתכם לי לעם' [שמות ו, ו-ז]. ... ר' לוי אמר: כנגד ארבע מלכויות [שנשתעבדו בהן ישראל עד ימי חז"ל: בבל, פרס, יוון ורומי]. ר' יהושע בן לוי אמר: כנגד ... ארבע כוסות של ישועה לעתיד לבוא, שנאמר: 'ה' מנת חלקי וכוסי' [תהלים טז, ה], 'תערוך לפני שולחן נגד צוררי ... כוסי רויה' [שם כג, ה], 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' [תהלים קטז, יג], 'ישועות': אחת לימות המשיח ואחת לימות גוג ומגוג ..." [בראשית רבה פח, ה]. חג הפסח, הראשון לשלושת הרגלים, חל בט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים, עד כ"א בו. היום הראשון והיום האחרון הם ימים טובים וחמשת הימים שביניהם - "חול המועד". חג הפסח, חג האביב, הוא ציון לפתיחה השנייה של מחזור השנה היהודי. הפתיחה הראשונה, בראש השנה, מציינת את המניין לבריאת העולם. הפתיחה השנייה מציינת את המניין לייסוד העם. ביום זה יצאו בני ישראל ממצרים כעם אחד שיש לו ייעוד משותף. על פי ספר שמות [יב, א-כ], ביום הארבעה עשר בניסן בין הערביים, על סף יציאתם מבית עבדים, נצטוו ישראל לזבוח שה ולהתוות בדמו סימן על משקופי הבתים, כדי שה', שעמד להכות בלילה ההוא את כל בכורות מצרים, יפסח [Ωידלג] על בתיהם. בלילו של אותו יום נצטוו להתכנס בבתיהם ולאכול יחדיו את בשר הקרבן, על מצות ומרורים. "ליל הסדר", המתקיים בלילו הראשון של החג,
|
|