|
|
עמוד:32
תפילות החיים וברכותיהם ברכות האירוסין הרב לוקח גביע מלא יין בידו ומברך בקול רם: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חפה וקדושין. ברוך אתה יהוה, מקדש עמו ישראל על ידי חפה וקדושין. החתן והכלה שותים מן היין [ונוהגים שאם הכלה היא שמשקה את בתה מן הגביע], ולאחר מכן מזמין הרב את העדים לבחון יחד עמו את הטבעת ולוודא שערכה יותר מ"שוה פרוטה" ושהיא אכן רכושו של החתן. החתן עונד את הטבעת על אצבע יד ימינה של הכלה [היא האצבע הסמוכה לאגודל] ואומר: הרי את מקדשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל. ונהוג שהעדים והרב מכריזים בקול רם "מקודשת, מקודשת". 0 עריות: שורה של איסורים על קיום יחסי אישות בין בני משפחה או בין אשה נשואה למי שאינו בעלה [ויקרא פרקים יח ו-כ]. הארוסות: אשה שגבר אירס לו, אסורה עליו ליחסי אישות עד לנישואין. 0 מקדשת: מובדלת, נפרדת ומיועדת. כדת משה: כמצוה לקדש אשה בכסף. וישראל: כמנהג ישראל לממש מצוה זו של התורה על ידי מתן טבעת. ברכות האירוסין: שתי ברכות הן: הראשונה על היין, כיוון שעומדים לשתות ממנו, והשנייה על האירוסין. ברכה שנייה זו נזכרת [בשינויים קלים] בתלמוד הבבלי כתובות ז ע"ב. יש רואים ברכה זו כברכה על קיום מצוות אירוסין [על ברכות המצוות בכלל ראה עמ' 247], והיא צריכה היתה להיאמר בפי החתן, אלא שהרב משמש לו כאן כשליח. הברכה משבחת את ה' על שקידש את עם ישראל בצוותו אותם על העמדת שלושה מרכיבים במערכת שבינו לבינה: שניים אסורים [עריות, ארוסות] ואחד מותר [הנשואות כדין]. הרי את וכו': בתלמוד הבבלי [קידושין ה ע"ב] מופיעה הנוסחה "הרי את מקודשת" שאומר הבעל כשהוא מקדש את אשתו בכסף. הנוסחה בניסוח שלפנינו ידועה רק מימי הביניים.
|
|