פרק י: תקשורת ופוליטיקה בישראל

עמוד:542

.1 פסיקת בתי המשפט הגורם השני המשפיע על חופש העיתונות הוא פסיקת בתי המשפט . עצמאותה של התקשורת מוגבלת באמצעות פסיקת בתי המשפט , מן הצד האחד , והיא מוגנת על ידי פסיקה זו , מן הצד האחר . מצד ההגבלה , במדינת ישראל יש חוקים העלולים לפגוע בחופש העיתונות , כגון פקודת העיתונות ותקנות ההגנה ( שעת חירום ) . עם זאת יש לציין שחוקים אלה מופעלים רק במקרים חריגים . מצד ההגנה , המערכת המשפטית מגנה על חופש העיתונות , משום שחופש זה אינו מוגדר בחוק יסוד מתאים . שר הפנים והצנזור הראשי - שיש בסמכותם להגביל את התקשורת - נתונים לביקורת שיפוטית , כלומר ניתן לערער על החלטותיהם בפני בג"ץ . להלן נביא שתי דוגמאות שבהן המערכת המשפטית מגנה על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת . .1 בג"ץ " קול העם", ,73/53 חברת " קול העם " נגד שר הפנים בשנת 1953 פרסמו שני עיתונים קומוניסטיים - " קול העם " ( בעברית ) ו"אל אתיחאד " ( בערבית ) - ביקורת על ממשלת ישראל , בתגובה לידיעה שפורסמה בעיתון " הארץ " ולפיה שגריר ישראל באו"ם הכריז שישראל תעמיד לרשות האמריקנים 100,000 חיילים שישתתפו במלחמת קוריאה . ( ידיעה זו הוכחשה על ידי הממשלה ) . הביקורת בגנות הממשלה " המספסרת בדם בנינו " לוותה בקריאה לחיילים להתקומם נגד הפקודה להילחם בקוריאה אם ייקראו לצאת לקוריאה . בעקבות פרסומים אלה , ומתוקף סמכותו על פי פקודת העיתונות , הוציא שר הפנים צו האוסר על הדפסתם ועל פרסומם של העיתון " קול העם " ( למשך עשרה ימים ) ושל העיתון " אל אתיחאד " ( למשך חמישה עשר ימים ) . לטענת שר הפנים במאמרי הביקורת שהתפרסמו בעיתונים אלה הייתה הסתה , ולכן הם היוו סכנה לשלום הציבור . " קול העם " עתר לבג"ץ מד החלטה זו בטענה שיש בה משום פגיעה בחופש הביטוי . העתירה התקבלה ובית המשפט ביטל את הצו . בפסק הדין , שניסח השופט אגרנט , נקבע לראשונה שהערכים הדמוקרטיים המפורטים בהכרזת העצמאות צריכים להנחות את רשויות השלטון : " מחובתנו לשים לבנו לדברים שהוצהרו בה , בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה , לרבות הוראות חוק שהותקנו בתקופת המנדט ואומצו על ידי המדינה לאחר הקמתה ... הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלחי מוגבלת אלא זכות יחסית ובית המשפט צריך למצוא את האיזונים כאשר קיימת התנגשות בין חופש הביטוי וביטחון המדינה או שלום הציבור ... העיקרון המדריך צריך להיות תמיד האם עקב הפרסום , נוצרה אפשרות של סכנה שהיא קרובה לוודאי , ואפילו השתכנע שר הפנים שהסכנה שנגרמה על ידי הפרסום קרובה לוודאי , רצוי הדבר שישקול היטב אם היא רצינית במידה המצדיקה את השימוש בכוח הדרסטי של הפסקת עיתון ... " חשיבותו של פסק דין זה נובעת מכך שנקבעו בו כמה עקרונות מרכזיים בהגנה על חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת : עיגון בחקיקה שיפוטית : חופש הביטוי עוגן במשפט הישראלי .

קודם  |  הבא