עמוד:511

נפשה של הדמוקרטיה " ( השופט אגרנט , בג"ץ 255/68 [ 8 ] ) . ועל ציפור נפשה של הדמוקרטיה יש להגן בכל האמצעים העומדים לרשות הדמוקרטיה . מאידך גיסא עומד השיקול , כי הקהל העוין עשוי להיות מסוכן , והתפרעותו עשויה לגרום לפגיעה בחיים ובגוף . הערך העליון שאנו נותנים לחיי האדם מחייב התחשבות בסיכון הזה , יהא הגורם לכך אשר יהיה . חופש ההפגנה אסור לו שייהפך למרחץ דמים . זאת ועוד : הפגיעה האלימה בסדר הציבורי עשויה לפגוע במרקם החברתי ובסדרי הממשל הדמוקרטי עצמם . מבחן ' הוודאות דקרובה' משמעותו , כי אין צורך בוודאות ברורה או מידית . כמו כן אין די באפשרות תאורטית . הדרישה היא ל"ראיות של ממש". ההערכה צריכה להתבסס על עובדות ידועות , לרבות ניסיון העבר . אין די בהשערות , בספקולציות ובחששות . טיעון על אפשרות ממשית של פגיעה בביטחון הציבור אינו מספיק . המציאות בשטח צריכה להצביע על סכנה ממשית ומסתברת תוך אפשרות של ' קיזוז' בין מידת ההסתברות לבין מידת החומרה שבפגיעה . חופש הביטוי וחופש ררפגנה אין משמעותם אך החופש לבטא דברים הערבים לאוזן . חופש רתדלוכה אינו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה של עיר , אלא גם חופש רצעידה של אנשים , אשר דעותיהם אינן מקובלות , ועצם צעירתם מרגיזר ומעוררת כעס . אלה כאלה זכאים לצעוד , וזכותם זו אינה קשורה במידת החיבה או הכעס שהם מעוררים . עם זאת , חיבה או כעס אלה חשובים הם להערכת ההסתברות , כי התהלוכה וההפגנה יגררו בעקבותיהן פגיעה בסדר הציבורי . כפי שראינו , אם לאחר נקיטת כל האמצעים המשטרתיים הסבירים , עדיין קיימת ' ודאות קרובה' לפגיעה בביטחון הציבור , הכוח בידי מפקח המחוז לאסור קיומה של הפגנה או תהלוכה . עם זאת , מן הראוי לציין כי האיסור על ההפגנה או התהלוכה צריך שיהא האמצעי האחרון שיש לנקוט נוכח פני הסכנה הצפויה . בטרם ייעשה שימוש באמצעי מגע דרסטי זה , יש לשקול שימוש באמצעים חריפים פחות . במסגרתם של אלה תתאפשרנה ההפגנה או התהלוכה , אך לא לפי תכנון יוזמיה , אלא תוך שינויים מבחינת מקום , זמן והיקף . על ידי כך ניתן יהיה לקיים , ולו בצורה מצומצמת , את חופש ההפגנה והתהלוכה תוך שמירה על האינטרס של ביטחון הציבור . אכן , כאשר עניין לנו בשלילה או בצמצום כדין של זכות יסוד של האדם , על השלטון לבחור - מבין שלל האמצעים שניתן לנקוט אותם כדי לשמור על ביטחון הציבור - באותו אמצעי מגביל , הפוגע במידה הפחותה בזכות היסוד . מבין האמצעים הדרסטיים יש לבחור בזה שהוא הפחות דרסטי . מובן , ייתכן שכל אמצעי , שהוא פחות מאיסור מוחלט , אינו יעיל נוכח פני הוודאות הקרובה של פגיעה בביטחון הציבור . במצב דברים זה אין מנוס מלנקוט את האמצעי החריף של איסור מוחלט . אך במקום שאמצעים אחרים עשויים להיות יעילים , יש לנקוט אותם . "

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר