|
|
עמוד:443
החוק במחוקק - ואין בה פגיעה בריבונות הכנסת . בחקקה את ונסקת ההגבלה הסמיכה הכנסת את בית המשפט לבחון את התאמתם של החוקים לערכיה של המדינה . אלא שהכנסת לא פירשה בחוק את " ערכיה של מדינת ישראל " כמדינה יהודית ודמוקרטית , ולכן עסקת ההגבלה בחוקי היסוד מעניקה לבית המשפט סמכות רחבה להגדיר את ערכיה של מדינת ישראל ולהכריע במחלוקות ערכיות ואידיאולוגיות בחברה הישראלית . סמכות זו של בית המשפט מעוררת ויכוח בחברה הישראלית , במערכת המשפטית ובכנסת . מעורבות הרשות השופטת בפדוי עבודת הכנספג התחום הפרלמנטרי המינהלי כפי שלמדנו , בית המשפט יכול לפסול חקיקה של הכנסת במקרים שבהם חקיקת הכנסת סותרת הוראות של חוקי יסוד . התערבות זו היא לגיטימית ונגזרת מעקרון הפרדת הרשויות המבקש להבטיח יחסי איזון , ריסון ובקרה בין הרשויות . אולם , האם בית המשפט רשאי להתערב גם בעבודתה הפרלמנטרית הפוליטית של הכנסת , למשל בעבודת הוועדות , בנוהלי הצבעה , בהצעות לסדר יום , בהצבעת אי - אמון ? חוק יסוד : השפיטה סעיף 15 קובע כי : " בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוסמך לתת צווים לרשויות המדינה ולרשויות מקומיות , לפקידיהן ולגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקירים ציבוריים על פי רין , לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין , ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול". על פי סעיף זה , הכנסת - כמו כל רשות מרשויות המדינה - כפופה לביקורת בג"ץ , ובכפיפות זו משתקפים יחסי האיזון , הבלימה והבקרה . למרות הסמכות הניתנת בחוק לבית המשפט , ברוב המקרים בית המשפט גוזר על עצמו ריסון ואינו מתערב בנוהלי הכנסת ובהסדריה הפנימיים . זאת , משום שבית המשפט מודע לכך שהכנסת היא רשות פוליטית נבחרת הנתונה לבקרה של ציבור הבוחרים . בג"ץ מתערב בעבודת הכנסת רק כשנשקפת סכנה לפגיעה בשלטון החוק מצד הכנסת . כאשר הפגיעה בשלטון החוק היא פגיעה קלה יחסית , כמו פגיעה בהסדרים הפנים - פרלמנטריים , גובר השיקול של כיבוד עצמאותה וייחודה של הכנסת על פני השיקול של שלטון החוק . במקרה זה בג"ץ לא יתערב , שכן מדובר בעניין פוליטי במהותו . אך כאשר בהחלטת הכנסת יש פגיעה של ממש בערכים מהותיים של הדמוקרטיה , כמו פגיעה של רוב שרירותי בחבר כנסת או בסיעה קטנה , או שלילת זכויות פרלמנטריות , גובר הצורך להבטיח את שלטון החוק על פני שמירה על ריבונותה של הכנסת ועצמאותה . במקרים כגון אלה יתערב בית המשפט בהחלטות הכנסת . יש לזכור שאין הגדרה חד - משמעית ל"פגיעה קלה " או ל"פגיעה ניכרת", ולכן קיימות אפשרויות שונות של פרשנות . במקרים מסוימים , התערבות בג"ץ בעבודת הכנסת נתקלת בהתמדות הן מצד חברי כנסת והן מצד חלק משופטי בג"ץ , הרואים בהתערבות במקרה מסוים זה משום פגיעה בעצמאותה של הכנסת . בית המשפט מקפיד שלא להתערב בהחלטות הכנסת ובהחלטות הממשלה בנושאים פוליטיים מינהליים . ברוב המקרים בית המשפט מתערב רק כאשר חוקיות ההחלטה מוטלת בספק .
|
|