עמוד:402

בתוך תקופה קצרה יותר , על פי קביעתו של בית המשפט . בעקבות החוק החדש , התקף רק בשטח מדינת ישראל , תוקנו והותאמו הצווים המסדירים את המעצרים המינהליים בשטחים המוהוקים על ידי צה"ל למצב בישראל . הסמכות שהוענקה בהוק לשר הביטחון מוענקת למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה , שומרון וחבל ענה . אחל * יונ מפש * יניונ בכל משטר דמוקרטי נדרש השלטון הייצוגי , המבוסס על רצון העם , לגלות אחריות כלפי בוחריו . במשטר פרלמנטרי אחריות וו באה לידי ביטוי באחריות משותפת לממשלה כולה י ראש הממשלה והשרים - כלפי הפרלמנט , כפי שזה בא לידי ביטוי בחוק יסוד הממשלה ( 2001 ) . משמעותה של האחריות המשותפת היא שהממשלה כולה נושאת באחריות לכל ההחלטות והפעולות שקיבלה וביצעה כגוף אחד , וכן לכל מעשה של כל אחד מהמשרים . השרים מקבלים עליהם את מרות הממשלה ואת החלטותיה , ואין הם יכולים לחלוק על פעולות ראש הממשלה או על פעולות שרים אחרים שהתקבלו בהצבעת רוב בממשלה . כאשר שר מתעד להחלטת הממשלה , הוא יכול להישאר בממשלה ולהיאבק בתוכה מד ההחלטה שהתקבלה , אך הוא אינו רשאי לצאת בפומבי כעד החלטת ממשלה שהתקבלה בהכרעת רוב . אם הוא מעוניין לצאת בפומבי עד ההלטת ממשלה עליו להתפטר ממנה . אחריות וו באה לידי ביטוי גם בחוק המעבר 1949 ובתיקון של החוק שנעשה ב - .1962 על פי חוק זה , שר בממשלה או חברי כנסת הנמנים עם סיעתו של השר , שהצביעו במליאת הכנסת עד הצעת הממשלה , או נמנעו מן ההצבעה בלא שקיבלו הסכמה מראש של הממשלה , והממשלה ההליטה שהיה בהצבעה וו הפרת האחריות המשותפת , " דינו כדין מי שהתפטר מהממשלה". כלומר , השרים , וכן נציגי סיעות השרים בכנסת , חייבים להצביע בכנסת בעד החלטות הממשלה . כאשר חברי הכנסת רואים במדיניות הממשלה מחדל או מעשה שלא ייעשה יכולה הכנסת לראות במדיניות או במעשים אלה " הפרת אתריות " ולהביע " אי - אמון בראש הממשלה". אתריות מיניסטריאלית אחריות מיניסטריאלית מוטלת על כל שר מתוקף היותו שר הממונה על ביצוע מדיניות משרדו ועל המענון המבצע את התפקידים שבתחום משרדו . האחריות המיניסטריאלית היא רחבה , ואינה מצטמצמת רק למחדל או למעשה אישי של השר . השר אחראי גם לדברים שנעשו בתחום משרדו מבלי שהוא ידע עליהם , ואפילו לדברים שנעשו במשרדו בניגוד למדיניותו הכללית או בניגוד להוראותיו המפורשות . אחריות זו באה לידי ביטוי גם כלפי הכנסת ומובאת בהוק יסוד : הממשלה ( ט 001 בסעיף ג 42 ' , אשר בו נקבע כי הכנסת וכל ועדה מוועדותיה במסגרת מילוי תפקידיהן , רשאיות לחייב שר להופיע בפניהן . משמעות הדברים היא שהשר חייב להסביר כל מה שנוגע לכל מעשה או מחדל במשרדו , והשר אינו רשאי לחמוק מאחריותו ולהטילה על פקידיו ויועציו . השר , ולא איש מעובדי המשרד , צריך להתייצב בפני הכנסת ולדווח לה , והוא החייב לשאת בתוצאות של משגי עובדיו .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר