עמוד:250

.1 " סיכמנו וניסחנו הפרקים שבחוקת יסוד . רק בשטח אחד לא הצלחנו להתקדם וזהו השטח של בעיות דת ומדינה . בדיון הכללי נמנעו חברי הוועדה שאינם נציגי היהדות הדתית , להיזקק לבעיות אלו . הדעת הרווחת ביניהם , מימין ומשמאל . הייתה כי רצוי לקיים הפרדה בין דת ומדינה , ושהחוקה בכל אופן צריכה להיות חילונית . נתעוררו בלבנו חששות רבים לתוכנה ומהותה של חוקת יסוד , העלולה להתקבל באווירה כזו . כבר בניסוחה של מגילת העצמאות נתקלנו בהתנגדות נמרצת להשראתה של מסורת ישראל על המגילה . היה עלינו להיאבק קשה ולהסתפק ברמז לחסדי ד ' בהקמת המדינה בפסקת הסיום ' מתוך ביטחון בצור ישראל אנו חותמים'. כרתענו גם מפני יבשותה של חוקה חילונית , שלא יהא בה משום מסר רוחני לעם היושב בציון ולתפוצות הגולה . תוך כדי עבודתנו הרבה ומאמצינו להוציא מסמך מתוקן , החלו לכרסם בלבנו ספקות רבים , אם הוכשרה השעה ואם ראוי הדור לחוקק חוקת יסוד מעודדת , מעוררת , מרעננת , מלהיבה לבות יהודים , המלאים כמיהה וכיסופי דורות לגאולה . ספקות והרהורים אלה הביאוני לתפנית ביחסי להכרח שבמתן חוקת יסוד מיד והביאוני למחשבה , שאולי יש לנו ללמוד מכמה מדינות דמוקרטיות ובראשן אנגליה שמסתדרת יפה ומקיימת שלטון החוק והגנת זכויות - יחיד ראויים לשמם ללא חוקה כתובה בכלל - וחשבתי , שאולי גם מרינתנו צריכה להקדים את הנעשה לנשמע . " זרח ירהפטיג ,"תיקת יסיד או חזקי יסיז", ק 15 " * שי"א ית יטליא , ייזשליס : מסיתת .1988, .2 " איני נגד חוקה , שתבטיח את זכויות האדם והפרט . הרי היהדות היא שהציבה את היסוד מתחת לשוויון הזכויות על - פי הפסוק בצלם אלוהים ברא את הארם ( ... ) אולם אני רוצה לראות בחוקה גם סעיפים , שירגישו את יהדותה של המדינה . " ח"כ אנגר שאקי , מפז"ל , חישר 987, נ 18. .3 " תורת ישראל איננה דת במובן המקובל אצל העמים ; אין היא קובעת יחסי האדם למקום בלבד , אלא היא מסדירה כל ענייני אדם באשר הוא אדם ן על ענייני העם באשר הוא עם וכל ענייני המדינה באשר היא מדינה ... תורה זו היא תורת ישראל , אין זולתה . היא התכנית הגדולה לישראל , שתוכנה על - ידי אלקים היים ומלך עולם . לכן , כל חוקה שהיא יציר כפיו של ארם , אין מקומה בישראל . אם היא סותרת את תורת ישראל , היא מתמרדת , ואם היא מזדהית עם תורת ישראל , היא מיותרת . מעיקרי אמונת ישראל , כפי שניסחם רמב"ם , הוא להאמין באמונה שלמה , שזאת התורה לא תהיה מוחלפת . " מזבניו של מאיר דוד לוונשטיין , אגודת ישראל , בדיון בכנסת ב - 7.2.1950 מתוך : מזום רקובר , תפטפט תעברי חקיה9 1 חונפת , ירושלים : מורשת המשפט , תשמ"ט , כרך .1 .4 " אם האספה המכוננת תחוקק חוקה , לא תוכל הממשלה לעשות ככל העולה על דעתה . היום הממשלה עומדת מעל לחוק . הרוב שישנו בבית אינו שולט בממשלה או מדריך אותה , אלא להפך , הממשלה מטילה את רצונה על הרוב . אם הממשלה רוצה ,

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר