|
|
עמוד:68
חוקי ההלכה היהודית . לבתי הדין הרבניים יש הסמכות לדון בנושאי המעמד האישי . סמכות זו היא ייחודית לדון בנושאי נישואין וגירושין , אולם בנושאים אחרים , כגון צוואות וירושות , בתי הדין הרבניים דנים רק במקרים שבהם שני הצדדים בדיון מסכימים לקיים את הדיון המשפטי בבית הדין הרבני . אין מניעה להביא בפני בית הדין הרבני סכסוכים משפטיים אזרחיים , אם שני הצדדים בסכסוך מעוניינים שבית הדין הרבני יכריע בסכסוך על פי דין תורה . מעמד בתי הדין הרבניים הדנים על פי דיני ההלכה הוא כמעמד בתי המשפט הרגילים הדניס על פי חוקי המדינה . כמו כל גוף ציבורי במדינה דמוקרטית , הם נתונים לפיקוח ולביקורת . לבית המשפט הגבוה לצדק ( בג"ץ ) יש זכות להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים , אם נקבע שבית הדין הרבני חרג מסמכותו . במקרים שבהם הדיינים בבית הדין הרבני דורשים עונש מאסר , הם זקוקים לאישור מבית המשפט המחוזי ומהיועץ המשפטי לממשלה . הדיינים , המכהנים כשופטים בבתי הדין הרבניים , מתמנים על ידי ועדת מינויים המורכבת מנציגי הרבנות הראשית , הממשלה , הכנסת , חבר הדיינים ולשכת עורכי הדין . על פי חוק הכנסת , לכל אחת מהעדות הדתיות בישראל יש בתי דין דתיים הפועלים על פי חוקי הדת שלהן : בתי דין שרעיים למוסלמים , בתי דין לדרוגים ובתי דין כנסייתיים לנוצרים . ועדת המינויים כוללת את שני הרבנים הראשיים , שני דיינים , שני שרים שאחד מהם שר הדתות , שני חברי כנסת ושני עורכי דין . מועצת הרבנות הראשית בוחנת את המועמדים ומעניקה להם תעודת כושר .
|
|