|
|
עמוד:553
במדינה דמוקרטית ההשתתפות הפוליטית של האזרחים היא גורם חשוב בתרבות הפוליטית כיוון שהיא מאפשרת לאזרחים להשתתף באופן פעיל ככל הניתן בשלטון ובחיים הפוליטיים המשפיעים על חייהם במדינה . במילים אחרות , השתתפות זו פירושה מימוש עיקרון שלטון העם . להיקפה ולאופיה של ההשתתפות הפוליטית יש השפעה על מידת יציבותה של הדמוקרטיה במדינה . רמה נמוכה של השתתפות פוליטית - למשל השתתפות בהצבעה ביום הבחירות בלבד ללא מעורבות בפעולות פוליטיות נוספות - עשויה להעיד על אדישות האזרחים לגבי הנעשה במדינה ולפגוע ביכולתם לבקר את השלטון . היעדר ביקורת מאפשר לשלטון לחזק את עצמו על חשבון האזרחים ולהביא לפגיעה בדמוקרטיה ובריבונות העם . רמה גבוהה של השתתפות פוליטית - למשל מעורבות פוליטית בפעילות לגיטימית וחוקית של תנועות ומפלגות בתקופה שבין בחירות לבחירות - תחזק את הדמוקרטיה . יש להדגיש שמדובר בפעילות המכבדת את שלטון החוק , כגון הפגנות רק באישור המשטרה . מתוך כך יחוזק המשטר הדמוקרטי . סיגים של רבית פוליטית נוהגים להבחין בשלושה סוגים של תרבות פוליטית : .1 תרבות פוליטית של הסכמה . במדינות דמוקרטיות , שבהן יש הסכמה רחבה בקרב האוכלוסייה לגבי הערכים המרכזיים ולגבי הדרכים לקבלת החלטות פוליטיות ופתרון בעיות השנויות במחלוקת , קל לשמור על מחויבותה של כלל החברה במדינה לכללי משחק דמוקרטיים , ומתוך כך קטנה סכנת אי - היציבות של הדמוקרטיה . במדינות אלה יש תרבות פוליטית של הסכמה , כי יש הסכמה רחבה על נושאי יסוד הנוגעים לחברה . במדינות שבהן יש תרבות פוליטית של הסכמה תהיה גם מידה רבה יותר של מחויבות כלפי הדמוקרטיה . .2 תרבות פוליטית של קונפליקט . במדינות דמוקרטיות שהחברה בהן מורכבת מקבוצות רבות , החלוקות ביניהן הן בנושאים כבדי משקל ועקרוניים כמו צביונה של החברה והמדינה , והן בדרכי פתרון המחלוקת שיאפשרו לכל הקבוצות להמשיך לחיות יחד , קשה לשמור על המחויבות לכללי המשחק הדמוקרטיים , שכן קיים קונפליקט תמידי ומתמשך . הקונפליקט מהווה סכנה לפגיעה ביציבות הדמוקרטיה ובהמשכיותה . הסכנה נובעת מכך שאין הסכמה על נושאי המחלוקת העיקריים ועל הדרכים לפתרונם , ומתוך כך עשויות קבוצות בחברה לאמץ לעצמן דפוסי התנהגות של אי - סובלנות ושל אלימות , והמערכת כולה תתקשה לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים . מתוך כך קיימת סכנה של פגיעה ביציבותה של הדמוקרטיה . .3 תרבות פוליטית של הסדרית . יש מדינות שבהן נהוגה תרבות פוליטית של הסדרים . פירושה של תרבות פוליטית כזו היא הנכונות להמשיך ולקיים את המערכת החברתית והפוליטית כמערכת משותפת לכולם , למרות מחלוקות עקרוניות הקיימות בחברה . לשם כך נקבעים מנגנונים של הסדריות המקובלים על כל הצדדים במחלוקת , כמו הסכם הסטאטוס קוו בישראל , הסדר בין דתיים לחילונים בשאלות יסוד בנושא דת ומדינה . על מנת להבטיח את יציבות השלטון קיימת נכונות של מנהיגי הקבוצות החלוקות ביניהן להידבר זה עם זה ולהגיע להסדרים מוסכמים .
|
|