|
|
עמוד:544
הציבור הדתי לאומי ) , " יתד נאמן " ו"המודיע " ( המזוהים עם תפיסת העולם של הציבור החרדי ) , " אל אתיחאד " ( המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית ) . מטרת עיתונים אלה היא לשרת ולבטא את האידיאולוגיה של הקבוצה שבשמה הם פועלים . התקשורת האלקטרונית כוללת אמצעי תקשורת ממלכתיים ואמצעי תקשורת פרטיים ( זכיינים ) . האם מובטח חופש העיתונות בתקשורת הממלכתית ? האם תקשורת ממלכתית שאינה בבעלות פרטית נתונה ללחצים מטעם הרשויות המגבילים את חופש העיתונותו האם תלותה של התקשורת בקבלת מידע מרשויות השלטון פוגעת בחופש העיתונות שלהי התקשורת הממלכתית אינה כפופה לרשויות השלטון אלא לרשות ציבורית עצמאית . יתרה מזאת , העיתונאי הוא המווסת את המידע ומחליט אם לפרסמו . נוסף לכך יש ערוצי תקשורת רבים , כמו תקשורת לוויינים ורשת האינטרנט , שבהם נחשפים בפני הציבור מקורות מידע רבים ומגוונים מהעולם כולו . מציאות זו מקטינה את תלותם של העיתונאים בשלטון . קיומו של פלורליזם פוליטי יוצר מאבקים בתוך המערכת הפוליטית ומגביר את תלותה של המערכת הפוליטית בתקשורת . כל צד במערכת הפוליטית רואה בתקשורת במה ראויה לקידום עניינו , ולכן הוא רואה בה בת - ברית ודואג להעביר לידיה מידע ובתמורה זוכה להופיע בתקשורת . דבר זה מביא לזרימת מידע לתקשורת , כך שתלותה של התקשורת במנגנוני המידע הרשמיים של השלטון הולכת וקטנה . כך גובר כוחה של התקשורת , וגדלים חופש פעולתה ויכולתה לעמוד בפני לחצים של פוליטיקאים . האם מובטח חופש העיתונות באמצעי התקשורת המוחזקים בבעלות פרטית ? הפקת תקשורת המונים כרוכה בהוצאות גבוהות ביותר . תקשורת בבעלות פרטית היא מסחרית בעיקרה , ובעלי המניות מבקשים לראות רווחים , כלומר , הם מונחים על ידי שיקולים כלכליים . זאת ועוד , עיקר מימונה של תקשורת זו בא מפרסומות , ולכן היא מבקשת לרצות את המפרסמים . כתוצאה מכך נוצרת תלות במפרסמים , בבעלי הממון ובבעלי המניות , שחלקם הם גם הבעלים של ערוצי התקשורת . תלות זו עשויה להביא למצב שבו " בעל המאה הוא בעל הדעה".
|
|