עמוד:493

יוצרים מנגנונים של פיקוח וביקורת על סמכות החנינה , שמטרתם למנוע החלטות שרירותיות לגבי אישור או דחייה של בקשה לחנינה ולהגן על שלטון החוק בישראל . במהלך השנים נוצר נוהג , ולפיו משרד המשפטים מרכז את בקשות החנינה , והנשיאים השונים חותמים עליהן בלי להתערב בשיקולי משרד המשפטים . נוהג זה יושם בעיקר בכל הנוגע לבקשות חנינה של עבריינים שבית המשפט גזר עליהם עונש של מאסר עולם . לאחר תקופה מסוימת של ריצוי עונש מאסר העולם נהג שר המשפטים להמליץ בפני הנשיא לקצוב את עונשם של אסירי עולם לתקופת מאסר של עשרים וחמש שנים בלבד , והנשיאים קיבלו בדרך כלל את המלצת משרד המשפטים והסכימו לחנינה לקיצוב העונש . נוהג זה אינו פוגע בסמכות החנינה של הנשיא , שכן הנשיא אינו חייב לקבל את המלצת משרד המשפטים ולהסכים ליוזמת החנינה . הנשיא יכול לסרב ליוזמה של משרד המשפטים ולהתנגד לבקשת החנינה להקל בעונש , אם הוא סבור שההקלה בעונש אינה מוצדקת , ואינה מושתתת על נימוקים המתאימים למדינה דמוקרטית שבה מתקיים עקרון שלטון החוק במובנו המהותי . הנשיא ויצמן , לדוגמה , התנגד לקיצוב אוטומטי של עונש מאסר עולם . לדעתו יש לחון אסיר עולם ולקצוב את תקופת מאסרו רק במקרים מיוחדים . בשנת 1994 סירב הנשיא לחתום על קיצוב תקופת המאסר של הרוצח יונה אברושמי , י משום שלדעתו אסור היה להקל בעונשו של אברושמי שביצע מעשה נתעב . יסוגית מעורבות : הנשיא בנושאים פוליטיים בשל מעמדו הממלכתי של הנשיא מקובל להסח שהוא יימנע מכל פעילות והתבטאות העשויות להתפרש כהתערבות בפוליטיקה , לרבות נקיטת עמדה לצד זה או אחר בויכוח פוליטי או בכל נושא השנוי במחלוקת בחברה הישראלית . יש לזכור שבישראל , כמו במדימת דמוקרטיות אחרות , הממשלה היא הרשות הבלעדית המוסמכת לקבוע את מדיירותה של המדעה , לנהל את ענינעי המדעה , לשאת ולתת בשמה עם מדעות אחרות ולהגיע להסכמים המחייבים את המדינה , האחריות לכל אלה חלה כולה על ראש הממשלה . הממשלה חייבת לדווח לנשיא , ליידע אותו ולעדכן אותו במהלכיה המדיניים אולם , כאמור , אין בידיו הסמכות להתערב בניהול המדינה וענייניה . למרות זאת , מאז הקמת המדינה , נשיאי ישראל מביאים את דעתם בענייני חברה ומדינה ואף מתערבים ופועלים בנושאים פוליטיים , ולהלן דוגמאות אחדות . הנשיא יצחק נבון : בשנת ,1982 בעקבות הטבח שביצעו יחידות הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה בבירות במהלך מלחמת לבנון , תבע הנשיא יצחק נבון מהממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האירועים . נימוקו : " חובתנו כלפי עצמנו וכלפי דמותנו בעיני עצמנו , וכן כלפי אותו חלק מהעולם התרבותי שאנו רואים עצמנו חלק ממנו , חובתנו היא לברר בהקדם ובאופן מדויק , על ידי אנשים מהימנים גבלתי תלויים , את כל מה שאירע בפרשה אומללה זו . ואם יחייב הדבר , להסיק במלואן כשנת ~ 198 זרק יונה אברושמי רימון לעבר קבוצת מפגינים של תנועת " שלום עכשיו " בשעה שהפגינו למען יציאה מלבנון . מפגיעת הרימון נהרג אמיל גרינצוויג ושנוונה מפגינים אחרים נפצעו . אברושמי הורשע ברצח .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר