|
|
עמוד:449
בתגובה פנה העותר לבג"ץ וטען שהמעשים שעשה נעשו במסגרת תפקידו , ועל כן עומדת לו החסינות המהותית ואין הכנסת מוסמנת ליטול ממנו חסינות וו ; כמו כן , חחלטת מליאת הכנסת נתקבלנו בלא שהועמדה שני חברי הכנסת האינפורמציה שתאפשר להם לקבל החלטה מעין שיפוטית בדבר הסרת חסינות . לאור ואת ביקש העותר לבטל את החלטת המליאה . פסק הדייו החלטת ווט השופטים : " ראשית , המעשים המובאים בכתב האישום שהוגש נגד העותר , לא נעשו במילוי תפקידו של העותר או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת . על - כן , לא עומדת לעותר חסינות מהותית , והכנסת מוסמכת ליטול מהעותר את חסינותו לגבי אישומים אלה . שנית , זכותו של העותר לדיון כעין שיפוטי הוגן נפגעה באופן יסודי , באופן המבטל את החלטתה של מליאת הכנסת . כפי שהוכח לפנינו , לא הוצג לפני חכרי הכנסת כתב האישום ( הכולל לא רק את סעיפי האישום אלא גם את מסכת העובדות המיוחסת לנאשם ) , ובכך נמנעה מחברי הכנסת הידיעה על דבר המעשים המיוחסים לעותר . זאת ועוד , לא ניתנה לחברי הכנסת הזדמנות נאותה לעיין בפרוטוקול של דיוני וערת הכנסת , ובכך נמנעה מהם ההזדמנות לעמוד על פעולתה של הוועדה , אשר על בסיס המלצותיה פועלת המליאה . לבסוף , לא ניתנה לחברי הכנסת ההזדמנות הנאותה לעיין בפרוטוקול של דיוני המליאה . מן המפורסמות הוא , כי הליך נטילת החסינות הוא הליך כעין שיפוטי , שבו פועלת הכנסת כמעין בית משפט . בהליך כגון זה חייב כל גוף כעין שיפוטי - לרבות הכנסת - לקיים תנאים מינימליים של דיון הוגן . תנאים אלה לא התקיימו כענייננו . מקובל עלינו שלאור אופיה המיוחד של הכנסת , אין לקיים לגביה את מלוא הדרישות הריוניות הקיימות בגוף כעין שיפוטי ( כגון נוכחות מתמדת בכל שלבי הריון ) , אך קיים מינימום הכרחי , שבלעדיו לא נעשה צדק ולא נראה שנעשה צדק .... דרישות מינימליות אלה לא קוימו , ובכך נפגעה זכותו היסודית של העותר לדיון מעין שיפוטי הוגן . מסקנתנו הינה אפוא , כי החלטתה של מליאת הכנסת בדבר הסרת חסינות העותר בטלה . לשם תיקון הפגם אין צורך בחזרה על תהליך הסרת החסינות מראשיתו , וניתן להמשיך בו מהשלב שנפל בו פגם , כלומר משלב דיוני המליאה . מודעים אנו למעמדו הרם של בית הנבחרים . ריסון רב מטילים אנו על עצמנו בהעבירנו תחת שבט ביקורתנו המשפטית את החלטותיו . עם זאת , ריסון זה אין בכוחו למנוע את הצורך להבטיח את שלטון החוק במחוקק . הכנסת בחקיקתה מחויבת כמו כל גוף כעין שיפוטי בקיום תנאים מינימליים של דיון הוגן , כאופן שהצדק ייעשה ושייראה שהוא נעשה . דרישות אלה מכוונות כלפי הכנסת עצמה , כאשר היא פועלת כמעין בית משפט ומקיימת הליך כעין שיפוטי , החייב לשמור על זכויותיו הבסיסיות של כל חבר כנסת לריון הוגן . " עמדת שופטי המיעוט : הנשיא מ' שמגר : " לדעתי יש לדחות את העתירה ולבטל את הצו שיצא בעקבותיה . מקוכל עליי שיש לקבוע בתקנון הכנסת נהלים המסדירים את אופן הבאתה של בקשה להסרת חסינות לפני המליאה . ככל שהדבר מתייחס לבקשה שעניינה הגשת כתב אישום ,
|
|