פרק א: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

עמוד:259

השופט משה לנדוי : " מדוע אינך מקבל את התזה של השופט ברק לפיה עם אישור שני חוקי היסוד בנושא וכויות האדם התרחשה מהפכה חוקתית ? " לנרוי : " אכן , התלה של השופט ברק היא שעם חקיקת שני חוקי היסוד שחוקקו ב - 1992 ותוקנו ב - ,1994 חלה אצלנו מהפכה חוקתית . מהי המהפכה החוקתית ? שמעתה יש אצלנו חוקה קשיחה רוגמת חוקת ארה"ב ואולי יותר מכך קנדה , שם קיבל הצ'רטר של זכויות האדם , בשנת 1982 תוקף של חוקה קשיחה . לפי מודל זה יש לחוקה שני יסודות : א ) החוקה עצמה היא בבחינת חוק עליון שדרגתו עומדת מעל לחקיקה הרגילה של הרשות המחוקקת . ב ) פיקוח של בית המשפט העליון על התאמת החקיקה הרגילה לחוק העליון הזה . לעניות דעתי , המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה אלא משל הייתה . אני רוצה לנמק זאת . אחת ההוכחות של השופט ברק לכך שקרתה לנו מהפכה חוקתית , היא שהכנסת שחוקקה את שני חוקי היסוד האלה , פעלה כרשות מכוננת . כלומר , הכנסת יכולה " לחבוש שני כובעים", של הרשות המחוקקת ושל הרשות המכוננת ושכאן היא חבשה את הכובע של הרשות המכוננת . מקורה ההיסטורי של הרשות המכוננת הוא בהכרזת העצמאות . התאוריה הזאת אומרת שסמכות זו עברה דרך החלטות הררי משנת 1950 והיא נגררה מכנסת לכנסת וכל אימת שהכנסת מחוקקת חוק יסוד , מתעוררת היפהפיה הנרדמת הזאת מתרדמתה וחובשת את הכובע של רשות מכוננת . תאוריה דו אינה נקייה מספקות , כפי שמעיר השופט ברק בספרו . היה מי שהשיג עליה . אין ברעתי לחזור עתה על ההשגות הללו . מצדי אני רוצה להוסיף כי הייתי מצפה לכך שכאשר הכנסת חובשת את הכובע של הרשות המכוננת , היא תהיה מודעת לכך שעכשיו היא מחוקקת חוקה לדורות כרשות המכוננת . עיינתי בדברי הכנסת , על הדיונים בשני חוקי היסוד האלה ולא מצאתי שם זכר לדבר כזה . הייתי מצפה לכך שיהיה מעין תקנון , מקביל לתקנון הרגיל של הכנסת הקובע את אופן הפעולה של הכנסת כרשות מכוננת . למשל , האם חייב להיות רוב מיוחס לאישור חוקי יסוד המהווים את החוקה ? שני החוקים הללו אושרו בקריאה שניה ושלישית בהשתתפות פחות ממחצית הח"כים : באישור החוקים תמכו 32 והתנגדו 21 ו - 1 נמנע . בסה"כ 54 ח"כים ... ... סימן ההיכר של חוקה קשיחה הוא שהיא משוריינת . כלומר שהיא ניתנת לשינוי רק ברוב מיוחס או בפרוצדורה מיוחדת או בשניהם גם יחד . חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו איננו משוריין ... לעת עתה ההלכה הפסוקה היא שהכנסת יכולה כרצונה לשנות או לבטל חוק יסוד שאיננו משוריין , על ידי חקיקה רגילה שלה . איך מתגבר השופט ברק על הקושי הזה ? הוא מבדיל בין שריון פורמלי שחסר לבין שריון מהותי , המצוי לדעתו בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . בהקשר זה הוא מרחיב את הדיבור על " פסקת ההגבלה " ( סעיף 8 ) הקובעת כי : " אין מוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד יה אלא בחוק 71 מת ויאיין עם משה לנדוי , נשיא בית המשפט העליון בדימוס , הלשכה - ביטאון לשכת עורכי הדין , ינואר .1995

קודם  |  הבא