|
|
עמוד:248
סוגיית החוקה בישראל מדוע אין חוקה בישראל ? מעיון בהכרזת העצמאות מתברר כי מנסחי הכרזת העצמאות התכוונו לכונן חוקה פורמלית , שכן בהכרזת העצמאות נאמר : " אנו קובעים , שהחל מרגע סיום המנדט ... ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה , שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ - 1 באוקטובר ,1948 תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ... " ברוח דברים אלה הקימה מועצת המדינה הזמנית - בסמוך להקמת המדינה - ועדה לענייני חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג . ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון הודיע שתפקיד הוועדה הוא " לעבד הצעת חוקה לפרלמנט הבא". מכאן אפשר להסיק שמנסחי ההכרזה התכוונו לכונן חוקה פורמלית , שאס לא כן לא היו מקימים ועדה לענייני חוקה . אולם עם התקרב מועד הבחירות לאספה המכוננתך התעוררה מחלוקת בוועדה לענייני חוקה באשר לכינון החוקה . הרוב " בוועדה טענו , שהאספה המכוננת חייבת לכונן חוקה ולהתפזר לאחר אישורה , שכן בהכרזת העצמאות יש מחויבות משפטית ומוסרית לכונן חוקה . יתרה מזאת , לדעת הרוב , עצם קבלת החלטת החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 מחייבת כינון חוקה . בהחלטה נאמר : " האספה המכוננת של כל מדינה , היהודית והערבית , תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה". המיעוט , ובראשו יושב ראש הוועדה ד"ר זרח ורהפטיג , הציע שלא לחייב את האספה המכוננת לכונן חוקה בשלב זה . המתנגדים לכינון חוקה דחו את הנימוקים של מחייבי כינון החוקה . לטענתם , להכרזת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב , ולכן אין מחויבות לכינון חוקה . באשר לטענה בדבר המחויבות להחלטת האו"ם , הרי שהמדינה הוקמה לאחר ניצחון במלחמה קשה שנכפתה עליה , ולא בשל קבלת ההחלטה באו"ם . בסופו של דבר התקבלה דעת המיעוט המתנגד לכינון חוקה מיד , והאספה המכוננת * * * הפכה לכנסת הראשונה . החוקה לא נחקקה בשנות ה - 50 משתי סיבות : הסיבה הראשונה - מטבעו , השלטון מעדיף שלא לכבול את ידיו בחוקה , המגבילה בעיקר את הרשות המבצעת , הממשלה ; הסיבה השנייה - המפלגות הדתיות התנגדו לחקיקת חוקה . הבחירות לאספה המכוננת שתפקידה להכין חוקה התקיימו בינואר .1949 מחייבי החוקה היו מק"י , מפ"ם , הפרוגרסיביים , הציונים כלליים וחירות . המתנגדים לכינון חוקה היו מפא"י והחזית הדתית המאוחדת שכללה את המפלגות הדתיות הציוניות : המזרחי והפועל המזרחי ואת המפלגות החרדיות : אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל . האספה המכוננת הפכה לכנסת ראשונה וסמנויותיה הועברו לכנסת השנייה וממנה לכל כנסת לאתריה . כתוצאה מכך הכנסת חובשת שני " כובעים": " כובע " של רשות מכוננת , כאשר היא מחוקקת חוקי יסוד שהם חוקים בעלי אופי חוקתי , המהווים פרקים מחוקה מתהווה נראו בהמשך פרק זה ) . " הכובע " השני הוא " הכובע " של רשות מחוקקת המחוקקת חוקים רגילים .
|
|