|
|
עמוד:246
בג"ץ 450/70' רוגוז'ינסקי נגד מדינת ישראל שני זוגות יהודים סירבו מטעמי דת ומצפון להינשא על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים . בעתירתם הם התבססו על הכרזת העצמאות . השופט אולשן דחה את העתירה ופסק : " ... ואשר להכרזת העצמאות , הלכה פסוקה היא , שזו איננה בגדר חובה שחוקי המדינה כפופים לה , או שיש בה כדי להשפיע על קיומו או ביטולו של חוק המדינה ... לא אחת נאמר , כי הכרזת העצמאות אמנם מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין שלו', אבל אין לה תוקף של חוק . תוקפה המשפטי הוא בכך , שיש לפרש כל הוראת חוק לאורה ועד כמה שאפשר בהתאמה עם עקרונותיה המנחים ולא בניגוד להם . ברם , כאשר קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת , שאינה משאירה מקום לספק , יש ללכת על פיה , הגם שאיננה עולה בקנה אחד עם העקרונות שכהכרזת העצמאות . " בג"ץ 153/87 שקדיאל נגד שר הדתות הגב' לאה שקדיאל עתרה לבג"ץ עד שר הדתות , משום שהוא סירב לאשר את חברותה במועצה הדתית בירוחם . שופט בית המשפט העליון מנחס אלון ( המשנה לנשיא ) קבע שהנימוק לפסילתה הוא עצם היותה אישה . מתוך פסיקת השופט : " מועצה דתית . המוקמת לפי חוק שירותי הדת היהודיים , היא גוף מינהלי , המוקם על פי החוק , ועל הרכבתו חלים הדינים וההוראות שבחוק ושבפסיקה . מכאן נובעת המסקנה הברורה , שאי - הכללת מועמד למועצה דתית משום שהמועמד הוא אישה , נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית , שלפיו אסורה הפליה מטעמי מין . עיקרון זה הונח במגילת העצמאות והוא אחד מעקרונות היסוד שמצאו את ביטוים בדבר חקיקה של המחוקק . " .3 ההכרזה כמנחה את הרשות המחוקקת הכנסת אימצה את עקרונות הכרזת העצמאות בחוקים שונים . עיינו בהכרזת העצמאות ( עמ'10 - 12 ) וצטטו מתוכה את הקטעים שעליהם מתבססים החוקים האלה : חוק השגות ( תש"י - 1950 ) סעיף 1 קובע : " כל יהודי זכאי לעלות ארצה . " חוק שווי וכויות האישה לתשי"א - 1951 ) סעיף 1 קובע : " דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית ; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה , באשר היא אישה , לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה . י ' תו - האורחות ומשי"ג - 1952 ) סעיף 2 קובע : " כל עולה לפי חוק השבות ( תש"י - 1950 ) יהיה לאזרח ישראל מכוח שבות . " שימו לב : לכל עתירה לבג"ד יש מספר המורכב מהשנה שבה הוא ניתן אימין ) ומהמספר הסידורי שלו באותה שנה ( משמא " . על תפקידו וחשיבותו של בג"ץ - בית המשפט הגבוה לצדק - נלמד בפרק " המשטר ורשויות השלטון".
|
|