|
|
עמוד:128
אכן , כשמדובר בגוף של נבחרי ציבור , שעשוי למנות מספר רב של חברים , עלול להיות קושי בקיומו של כל דיון והכרעה בקוורום . מלא . יש גם סכנה , שהמיעוט המבקש לסכל קבלת החלטה מסוימת , ייעדר במכוון מן הדיון , ויסכל בכך קבלת החלטה כלשהי . למרות קשיים אלה , הדעה הרווחת בין הפוסקים היא שיש להקפיד על דרישה זו , שכן תברי הגוף שנבחרו לתפקידם אינם יכולים שלא למלא את תפקידם , ואם רצונו של הציבור היה שכל החלטה או תקנה יתקבלו על ידי אותו גוף נבחר , חייבים כל החברים בו למלא את חובתם . יש אמנם מקורות אחדים בהלכה המאפשרים סטייה מן העיקרון הזה , אבל ברור שמלכתחילה הדרישה היא לקיום הכרעה בדרך של " רובו מתוך כולו". " עקרון הכרעת הרוב באיסלאם באיסלאם מתקבל עקרון הכרעת הרוב בצורת " אלשורה " : כינוס אספה מייעצת . כל החלטה מתקבלת תוך כדי דיון באספה , בהכרעת רוב , כפי שאמר הח'ליף ( השליט ) עומר בן אלח'טאב : " לא יהיה שליט אלא מי שייבחר על ידי האספה . " עיקרון זה בא לידי ביטוי בקוראן בפסוקים 3 : 42,159 : 38 שבהם מפורט האופן שבו הנביא מוחמד והמוסלמים אחריו צריכים לנהל את ענייני החברה לפי נוהג התייעצות והתדיינות . יעקרון הכרעת הרוב בנצרות עקרון הכרעת הרוב מיושם בנצרות בבחירת בעלי התפקידים בהיררכיה הכנסייתית : בישופים ופטריארכים , לרבות האפיפיור . שיטת בחירה זו מופיעה כבר בברית החדשה - במעשי השליחים , בבחירתו של השליח ה - .12 תהליך קבלת ההחלטות לגבי התאולוגיה הנוצרית החל כבר בשנת 325 לספירה : באספה של אבות הכנסייה התקבלו החלטות תוך כדי התדיינות על פי עקרון הכרעת הרוב . עקרון הכרעת הרוב בדת הדרוזית בקרב העדה הדרוזית אחראי ראש בית התפילה הדרוזי לקביעת הנורמות והכללים המנחים את הדרוזים באורח חייהם , בהתאם לדת הדרוזית . על פי הדת הדרוזית הנורמות והכללים נקבעים תוך כדי התייעצות של ראש בית התפילה עם הציבור הדרוזי הדתי הנמנה עם באי בית התפילה . הדת מצווה שכל ההחלטות - דוגמת ההחלטה אם לצרף דרוזי שאינו דתי למסגרת הדתית - יתקבלו בהתדיינות ובהכרעת הרוב . רם1 11 ק : מי שנוכחותם מספקת , מספר האנשים הדרוש לשם קבלת החלטות חוקיות .
|
|