|
|
עמוד:99
חופש - פירושו יכולת כל אדם לעשות כל דבר שאינו מזיק לזולת . לכן אין שום סייגים לשימוש האדם בזכויות הטבעיות , מלבר הסייגים הנחוצים , כדי להבטיח גם לבני החברה האחרים את ההנאה מאותן הזכויות עצמן : סייגים אלה יכולים להיקבע בתוקף החוק בלבד . אין החוק רשאי לאסור אלא פעולות העלולות להזיק לחברה . אין למנוע שום פעולה , שהחוק לא אסר אותה , ואין להכריח אדם לעשות דבר , שהחוק לא פקר לעשותו . החוק הוא ביטויו של רצון הכלל . כל האזרחים רשאים להשתתף ביצירתו , בעצמם או על - ידי באי כוחם : חוק אחד צריך להיות לכול , הן מבחינת החסות שהוא מעניק והן מבחינת העונש שהוא מטיל . כל האזרחים שווים בעיני החוק , והם זכאים במידה שווה להתקבל לכל משרות הכבוד . המשרות והשירותים הציבוריים , בהתאם ליכולתם ובלי כל הבדל אחר , מלבד ההבדלים המותנים על - ידי סגולותיהם וכישרונותיהם . מבחר סעיפים מתוך הצהרת זכויות הארם והאזרח ( פתח דבר לחוקה ) 24.6.1793 מטרת החברה היא האושר הכללי . השלטון מוקם למען הבטח לאדם את ההנאה מזכויותיו הטבעיות והלא - ניתנות - לביטול . כא הסיוע הציבורי הוא חוק קדוש . החברה חייבת ( בהבטחת ) הקיום של האזרחים האומללים בין אם שתספק להם עבודה ובין אם תבטיח אמצעי קיום לאלה שאינם מסוגלים לעבוד . לד הגוף החברתי מדוכא , כאשר אפילו אחד מחבריו מדוכא ; כל אחד מחבריו מדוכא , כאשר הגוף החברתי מדוכא . צ' בשטא וא' יסעור עורכים ) , משנות מדיניות בעת החדשה , כרך א', ירושלים : מ' ניומן , השס"ה .
|
|