|
|
עמוד:39
ישראל . לדאבון לב כל יראי ה' אנו עדים לתהליך הפוך של התנכרות והתכחשות לערכים מקודשים של עם ה'. " מאמר מערכת , המויל , יום העצמאות תשי"ג . .5 " ... השאלה הראשונה , לדעתי , בשורת השאלות העקרוניות היא שאלת הגדרתה של מרינת ישראל ( באמצעות חוקה ) , שתקבע כי זוהי מדינה ככל המדינות , הבאה לדאוג לרווחת אזרחיה כיום ( וכאלה שיצטרפו אליהם ) ולביטחונם . איני דורש , כי תפסיק להיות " ציונית " או " יהודית", אבל זכותי כאזרח , כאדם שנברא בצלם אלוהים , להיות בטוח כי ילדיי שנולדו בארץ אבותיהם ואבות אבותיהם יזכו לזכויות הטבעיות , המוענקות על פי כללי הצדק הטבעי לכל בני תמותה . אני יודע , כי בהרבה מאוד מדינות בעולם אין הדברים מיושמים במציאות . אבל בכל העולם כולו נאבקים אנשים בעלי כבוד עצמי למען זכויות אלה .". .. אני יודע , כי החוק אינו מסוגל לרפא את כל חולשות החברה וכי מצב המלחמה בין ישראל לעולם ערבי יוצר לחצים ומתחים בין היהודים והערבים בישראל . אבל אני מצפה מאנשי הציבור ומהמחוקקים יכולת ורמה גבוהה של רגישות . אני דורש מהם להתעלות מעל ליום - יום האפרורי ולהציב חזון בפני קטני האמונה ולפעול למען חזון זה . אי אפשר , כי במדינה מפותחת ודינמית כישראל יימצאו יישובים חסרי שירותים אלמנטריים - מים זורמים , תאורה חשמלית , מרפאות ומתקני ביוב - וכל היישובים האלה מאוכלסים סוג אחד של שותפים - הערבים . קיום התופעה הזאת אינו מעיד על היעדר השוויון בלבד . הוא מעורר רגשות תסכול ומשטמה מצר המקופחים ומרגיל את הלא - מקופחים ל"קהות חושים " ולהגנה על האינטרסים " המיוחדים " החזקים שלהם . הצדקת האפליה מנציחה את התהום הרגשית , החוצצת בין יושבי הארץ . היעדר שוויון בתחומי ' הקו הירוק' נותן את הצידוק . " עטאללה מנצור , והפתרון בשוויון", אחוות , חוברת .1982,2
|
|