|
|
עמוד:10
הכרזת העצמאות בארץ - ישראל קם העם היהודי , בה עוצבה דמותו הרוחנית , הדתית והמדינית , בה חי חיי קוממיות ממלכתית , בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי . לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו , ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית . מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה ; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים , וחלוצים , מעפילים ומגינים הפריחו נשמות , החיו שפתם העברית , בנו כפרים וערים , והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו , שוחר שלום ומגן על עצמו , מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית . בשנת תרנ"ז ( 1897 ) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל , והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו . זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים , אשר נתן במיוחד תוקף בין - לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ - ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי . השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון , בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה , הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על - ידי חידוש המדינה היהודית בארץ - ישראל , אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות - זכויות בתוך משפחת העמים . שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה , ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ - ישראל , על אף כל קוש', מניעה וסכנה , ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד , חירות ועמל - ישרים במולדת עמם . במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי , ובדם
|
|