עמוד:188

אסיה : הודו , פקיסטן , בנגלדשי ברוני , הונג - קונג , הטריטוריות הבריטיות באוקינוס ההודי , מלזיה , סינגפור , סרי - לנקה . אפריקה : אוגנדה , בוטסונה , גמביה , גנה , דרום - אפריקה , זמביה , טנזניה , לסוטו , מאוריציוס , מלוי , נגונה , ניגריה , סנט הלנה , סירה לאון , איי סישל , קניה , זימבבוה , נמיביה , סוזילנד . אמריקה : איי בהמה , בליז , ברבדוס , ברמודה , איי הבתולה , גוינה , ג'מיקה , גרנדה , המדינות הנספחות של הודו המערבית , טרינידד וטובגו , איי טרקס וקיקוס , איי פוקלנד , איי קימן , קנדה . אוסטרליה ואוקיניה : אוסטרליה , איי גילברט ואליס , איי ההברידים , איי טונגה , האי נאורו , ניו - זילנד , האי פיטקרן , פפואה - גינאה החדשה , סמואה המערבית , איי שלמה . אנטרקטיקה : חלקים של יבשת הקטב הדרומו שיכים לאוסטרליה , בריטניה וניו - זילנד , משום כך הם שטחים של חבר העמים הבריטי , אם כי אינם מישבים ואין בהם ממשל מקומי . קץ הדומיניונים הדומיניונים היו מושבות בריטיות בעלות מעמד מיחד - מושבות שתושביהן לבנים ובחלקם ממוצא בריטי . היום הן נמנות עם " חבר העמים הבריטי " . המושבה הראשונה שזכתה למעמד זה היתה קנדה ב - 1867 , אחריה אוסטרליה ב - 1901 , ניו - זילנד ב - 1907 , ודרום אפריקה ב - 1910 . המושבות שהפכו לדומיניונים הגדרו כ " קהליות אוטונומיות ( בעלות שלטון עצמי ) בקיסרות , שוות במעמדן ולא כפופות זו לזו בעניני חוץ ופנים , מאחדות באמון משתף בכתר ומאגדות מרצון בחבר העמים הבריטי " , הבריטים מנו מושלים כלליים בדומיניונים בהתיעצות עם הממשלות המקומיות . לדומיניונים גם היו נציגים בממשל בלונדון , שמעמדם היה דומה לזה של שגרירים . אחת לארבע שנים התקימו ועידות בהשתתפות ראשי הממשלות של הדומיניונים ושל בריטניה , ובהן נדובו נושאים משתפים . עצמאותם של הדומיניונים תחלתה ב - 1931 כאשר " חקת וסטמינסטר " קבעה כי לחקי הפרלמנט הבריטי אין תקף בדומיניונים . אחרי מלחמת העולם השניה קבלו מעמד דומה גם מדינות שתושביהן אינם לבנים , ביניהן הודו ופקיסטן ב - 1947 , סרי - לנקה ב - 1948 , גנה ומליה ב - 1957 , ניגריה ב - 1960 , קפריסין , סירה לאון , טנגנייקה ב - 1961 , אוגנדה , ג'סיקה וטרינידד ב - 1962 . ארורי המלחמה בטל גם השמוש במנח " דומיניון " ובמקומו הנהג המנח " חבר העמים הבריטי " , או " הקהליה הבריטית " . בריטניה מנדט נציב עליון ראו ערכים נפרדים לארצות הנזכרות בערך זה . חברה קדישא כנוי לקבוצת בני האדם המטפלים במת ובהבאתו לקבר ישראל . בעבר התיחס המשג לכל האגדות ששרתו את צרכי הקהלה לשם קיום מצוה , שלא על מנת לקבל שכר . פרוש השם " חברה קדישא " בארמית הוא חברה קדושה . כנוי נוסף של חברה קדישא הוא גחש"א - ראשי תבות של גמילות חסד של אמת . שני השמות באים לצין את הכבוד הרב הנתן לעוסקים במלאכה זו , משום שקבורת מת נחשבת ביהדות למצוה חשובה ומיחדת , שאין מקבלים עליה גמול . נראה כי חברות קבורה היו קימות בקהלות ישראל עוד בראשית ימי הבינים . במשך הדורות הפכו החברות למוסדות מארגנים , ששרתו את הקהלות היהודיות באשר הן . תפקידם של אנשי החברה קדישא הוא להביא את הנפטר לקבר ישראל על פי ההלכה והמסרת היהודית . התפקיד כולל טפול בצרכי הגוססים - כגון הבאת מנין ליד מטת הגוסס כדי שיאמר " ודוי " ויישמע ישראל " - ועד לרחיצת הגופה , קבורתה , והקמת המצבה על הקבר . בחברה קדישא משרתות גם נשים , המטפלות בגופות הנפטרות . אחת לשנה , ברב הקהלות ביום ז באדר , יום פטירתו של משה רבבו , צמים אנשי החברה קדישא ומבקשים סליחה איש מרעהו ואף יוצאים לבית - הקברות לבקש סליחה ומחילה מן המתים , שמא פגעו בכבודם . לאחר הצום נערכת סעודת מצוה גדולה . אנשי " חברה קדישא " מוציאים את גופת המת לאחר רחיצתה על ידי אנשי הטוהרה , הלבושים בלבן . לידם עומדים מנהיגי הקהילה והאלמנה ( בולגריה . 1935 ) .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר