התנחליות

עמוד:39

התנחליות הישובים שהוקמו ביהודה , שומרון וחבל עזה - השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים . עד כה הוקמו 205 התנחליות . לאחר מלחמת ששת הימים התעוררו בצבור הישראלי חלוקי דעות קשים לגבי עתידם של השטחים שכבשה ישראל מידי מצרים , ירדן וסוריה . היו שטענו כי יש לישב אותם ביהודים , ובכך להפכם לחלק ממדינת ישראל . והיו שטענו כי יש להחזיק בשטחים הכבושים כקלף מקוח לקראת משא ומתן אפשרי בעתיד להשגת שלום . הישובים הוקמו הן בימי שלטונה של מפלגת " העבודה " והן תחת שלטונה של ממשלת " הלכוד " . המתנגדים קראו לישובים אלה התנחליות , כדי להבדיל אותם מהישובים שבתחום מדינת ישראל ( " הקו הירק " ) , וגם כמלת גנאי . עם השנים התקבל המנח " התנחליות " , אם כי שני המחנות מתיחסים אליו בצורה שונה . בסך הכל הוקמו ב " שטחים " 205 ישובים , מהם 122 ביהודה ושומרון , 32 בבקעה , 35 ברמה ו - 16 בחבל עזה . בין הישובים כמה מרכזים עירוניים : קצרין ברמת הגולן , אריאל , עמנואל , מעלה אדמים , בית"ר , אפרת וקרית ארבע ביהודה ושומרון . חלק נכר מההתנחליות מגדרות כ " ישובי שנה " , שכן מרבית התושבים הבוגרים שלהם עובדים בתחומי הקו הירק . מקימי הישובים האלה נתקלו בהתנגדות מבית ומחוץ . המתנגדים , לרב אנשי תנועות השמאל , נסו למנע את הקמתם בדרכים שונות . גם דעת הקהל העולמית , ובראשם הערבים , הביעה את התנגדותה להקמת ההתנחליות ולהמשך קיומן , בטענה כי הן סותרות את החק הבין - לאמי . ההתנחליות הראשונות ההתנחלות הראשונה , קבוץ מרום גולן , קמה ברמת הגולן , כחדש אחרי סיום מלחמת ששת הימים , על ידי אנשי הקבוץ המאחד . בקיץ 1967 הקימו צעירי הציונות הדתית ( מפד"ל ) בגוש עציון את קבוץ כפר עציון . בפסח 1968 הניחו אנשי המפד"ל את אבן הפנה להתנחלות שהביאה להקמת הישוב היהודי בלב חברון ובקרית ארבע השכנה . עד שנת 1977 , תחת שלטונה של ממשלת ה " מערך " , הוקמו בשטחים 47 התנחליות . " העבודה " תמכה בהקמת ישובים ברמת הגולן ובבקעה , כדי שישמשו חיץ בין סוריה וירדן לבין ישראל . היא התנגדה , בדרך כלל , להקמת ישובים ביהודה ובשומרון - חוץ מגוש עציון ואזור ירושלים - ובחבל עזה . הכח הדוחף להקמתם באזורים אלה היו אנשי הציונות הדתית . בתחלת 1974 הקימו צעירי המפד"ל את תנועת " גוש אמונים " , שיחד עם התנועה המישבת שלה , " אמנה " , היתה לגוף היוזם העקרי בהקמתן של התנחליות רבות בשטחים , לעתים בנגוד לעמדת הממשלה ותוך עמות עם כחות הבטחון . התנחליות - התרחבות , פרוק והקפאה לאחר " המהפך " הפוליטי שארע ב - 1977 , שבעקבותיו עלה " הלכוד " לשלטון , הפכה ההתנחלות בשטחים לאחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל . הדבר בא לידי בטוי בסכומי הכסף הגדולים שהפנו להקמת ישובים חדשים ולחזוקם של הישובים הקימים . בין השנים 1977 ל - 1982 הוקמו ב " שטחים " עשרות ישובים חדשים . בעקבות הסכם השלום עם מצרים שנחתם ב - 1979 , פרקו ההתנחליות שהוקמו בחבל ימית , הסמוך לרצועת עזה ולסיני . הפנוי מהעיר ימית , מ - 15 המושבים ומשני הקבוצים שבאזור ב - 1982 , היה מלוה בהתנגדות עזה של המתנחלים ואוהדיהם . בין השנים 1983 ו - 1992 הוקמו ביהודה ושומרון עוד 50 ישובים , בבקעה ישוב אחד ובחבל עזה חמשה ישובים . אחת ההחלטות הראשונות שקבלה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין , עם הקמתה בקיץ 1992 , היתה הקפאת כל ההתנחליות בשטחים . צעד זה נועד לאותת לאש"ף ולמדינות ערב על נכונותה של ישראל להתחיל בתהליך להשגת שלום . ב " הצהרת העקרונות להסדרי בינים " שחתמו הפלשתינים וישראל ב - 1993 בושינגטון , סכם כי עתיד ההתנחליות יכרע בשיחות על הסדר הקבע בגדה המערבית . עד אז ישארו כל ההתנחליות על כנן , וברבונות ישראלית מלאה . העמדה המקבלת על רב המחנות הפוליטיים הנה , שרכוזי ההתנחלות הגדולים , דגמת ישובי גוש עציון , ישובי הבקעה והישובים באזור ירושלים , ישארו בשליטה ישראלית בעת חתימת הסכם הקבע . עתיד ישובי הגולן תלוי בהסדרים שיתקבלו בקשר לאזור זה . אש"ף גולן גוש אמונים גוש עציון הסכמי השלום חברון יהודה , שומרון וחבל עזה לנוד מלחמת ששת הימים מערך מפד"ל מפלגת העבודה הישראלית פלשתינים יצחק שמיר , בעת היותו ראש הממשלה , מברך את מקימי התנחלות נוה דקלים שבגוש קטיף , בטקס עלייתם על קרקע .

קודם  |  הבא