הרצל, בנימין זאב

עמוד:15

בנו השני , יעקב ( 1921 - 1972 ) היה רב , משפטן ודיפלומט , שכהן כציר ישראל בושינגטון וכשגריר בקנדה , ובשנת 1965 מנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה . הרצם , חיים רבנות ראשית הרצל , בנימין זאב אבי הציונות ומיסד ההסתדרות הציונית העולמית . הוגה רעיון המדינה היהודית וחוזה הקמתה . משפטן , עתונאי מזהיר וסופר . דמותו הנערצה היתה לאגדה בקרב העם היהודי . חי בשנים 1860 - 1904 . תאודור הרצל נולד בבודפשט בירת הונגריה . הוריו , יעקב וז'נט , שמרו על המסרת היהודית וחגגו את חגי ישראל . עם זאת קבל הרצל חנוך ברוח ה " השכלה " היהודית - גרמנית שרוחה באותה תקופה . הוא למד בבית - הספר היהודי בעיר הלדתו ואחר כך בבית - הספר העירוני הראלי ובגימנסיה . אחרי מות אחותו היחידה פאולינה , שהיתה מבגרת ממנו בשנה אחת , עבר עם הוריו לוינה ונרשם כתלמיד למשפטים באוניברסיטה . ב - 1881 הצטרף הרצל לאגדת הסטודנטים הגרמנית , אך ב - 1883 פרש ממנה כמחאה על גלויי האנטישמיות שמצא בה . שאלת היהודים כבר הטרידה אותו קדם לכן , והוא בקש למצא לה פתרון . בשנת 1884 הסמך הרצל כדוקטור למשפטים ועבד במקצועו בוינה ובזלצבורג . אולם כעבר זמן קצר היא זנח את מקצוע המשפטים והקדיש את כל זמנו לספרות . הוא כתב ספורים ופליטונים המצטינים בסגנון עדין , ויחודם במחאות על גורלו של האדם וברוח העצבות השורה עליהם . מבחר מן היצירות כנס בספרים . כן כתב הרצל מחזות , שאחדים מהם הצגו בהצלחה בתאטרוני גרמניה ואוסטריה . המחזות דנו בבעיות החברה של זמנו , פעמים בכבד ראש ופעמים ברוח התילית . הרצל גם הרבה לנסע בארצות אירופה ואת רשמיו תאר ברשימותיו הביומניו . בשנת 1889 נשא הרצל לאשה את יוליה נשאואר ( 1868 - 1907 ) , ונולדו להם שלושה ילדים : פאולינה , הנס ומרגריתה . הרצל והציונות בשנים 1891 - 1895 היה הרצל סופרו של העתון הוינאי " נויה פריה פרסה " בפריס . זה היה העתון החשוב ביותר בוינה , שהיתה בימים ההם בירתה של הקיסרות האוסטרו - הונגרית . במסגרת עבודתו התענין הרצל בשאלות המדיניות והחברתיות בצרפת , ומתוך כך גם בעולם כלו . בעקבות פרשת דריפוס , הקצין היהודי - צרפתי שהאשם בבגידה , גברה האנטישמיות בצרפת בעת ההיא , ועוררה את התענינותו של הרצל בשאלה היהודית . ככתב של העתון בפריס היה הרצל עד ראיה למשפט דריפוס . למראה ההמון המתפרע בטקס ההורדה בדרגה של דריפוס , היהודי החף מפשע , ולשמע הצעקות " מות ליהודים " הגיע הרצל למסקנה שאין פתרון לבעיה היהודית אלא בכך שהיהודים יצאו בהמוניהם מן הארצות שנגע האנטישמיות פשה בהן ויתרכזו בחבל ארץ מיחד . הרצל החליט להקדיש את חייו להגשמת הרעיון הזה . במאי 1895 פנה הרצל במכתב אל הברון מוריס הירש , שהיה גדול הנדבנים היהודים בזמן ההוא , הבפגישה שהתקימה ביניהם , וכן במכתב המפרט שנשלח לאחריה , הסביר הרצל בהרחבה את תכניתו לפתרון השאלה היהודית . אף שמגעיו עם הברון הירש לא נשאו פרי , היה זה ציון דרך בפעלתו של הרצל למען המטרה הציונית , ומאז לא הניח לרעיון ועבד אותו יומם ולילה . הנסח הראשון של החוברת " מדינת היהודים " נולד מרשימותיו אלו , שקרא להן " נאום אל הרוטשילדים " , שכן היה בדעתו להשמיע את הדברים בחוג משפחת רוטשילד העשירה . הרצל היה משכנע כי רק בהגשמת רעיונו יהיה אפשר להציל את הונה הרב של משפחת רוטשילד , שיקדש לממון התכנית של מדינת היהודים . בחבורו הדגיש הרצל את חובתן של ארצות התרבות לפתר את הבעיה היהודית . הדכוי והפרעות לא יכניעו את העם היהודי , והפתרון היחיד לבעיה הוא ב " יציאת מצרים " חדשה . הרצל לא אמר די בהעלאת החזון ועבד תכנית בצוע מפרטת עד להשלמתו . צעדים לממוש תכנית הפעלה בחדש יולי 1895 חזר הרצל לוינה ונתמנה עורך המדור הספריתי של העתון . מעתה הקדיש את עקר זמנו לגיס אנשים בעלי השפעה לתמך ברעיונו ולסיע בידו להגשים את תכניתו . נסיונותיו עלו בתהו , למעט הסופר היהודי מקס נורדאו שנשבה ברעיון והקדיש את חייו לציונות . לנכח אי - ההענות של יחידים לפניותיו , החליט הרצל לפנות בזכות חזונו ומעשיו , שהביאו להכרת העולם בתנועה הציונית ולהקמת מדינת ישראל , כונה הרצל בשם " מלך היהודים " .

קודם  |  הבא