|
עמוד:197
חלקו לכתות או למחלקות , ובעוד הרבי מלמד כתה אחת , היתה כתה אחרת , שישבה ליד אותו שלחן , משננת שעור אחר . תחלה למדו הילדים את אותיות האלף - בית וקריאה ב " סדור " , אחר כך חמש ( תורה ) עם פרוש רש"י , ובסוף - גמרא . כל הילדים התבקשו לקרא בקול רם , והקולות שבקעו מן ה " חדר " נשמעו למרחוק . ההפסקות למשחקים היו קצרות מאוד , וחפשות מלמודים נתנו רק בחדשים ניסן ותשרי ( " בין הזמנים " ) , שבהם חלים החגים היהודיים החשובים , ובהם התחדשו החוזים בין ההורים למורים , או שהתלמידים העברו ל " חדרים " שהלמודים בהם היו מתקדמים יותר . ילדים שלא ציתו להוראות ה " רבי " או שלא שקדו על למודיהם , נענשו בדרך כלל במלקות ( הצלפות ) ברצועה . מגיל שלוש - עשרה המשיכו התלמידים המצטינים את למודיהם ב " ישיבה " . אחרים , שלא נטו ללמודים , החלו לעבד ולהשתתף בנטל הפרנסה של משפחותיהם . בתקופת ה " השכלה " חל שפור מה במבנה ה " חדר " באירופה , אך רק בתקופה מאחרת יותר ארע שנוי נכר , ביחוד בערים הגדולות שבהן נפתח " החדר המתקן " . בחדרים אלה הנהגו שיטות הוראה חדשות , ובכמה מהם אף הנהגה השיטה של הוראת " עברית בעברית " , כלומר , פרוש המלים שבתורה או בספרי הלמוד במלים עבריות אחרות ולא בתרגום ליידיש כמקדם . שעות הלמודים קצרו והתחילו להורות גם מקצועות חלוניים להרחבת ההשכלה הכללית , בנוסף על מקצועות הדת . בין הזמנים בית - מדרש בית - ספר השכלה חנוך ישיבה הלימודים ב " חדר " בגרוזיה התקיימו גם תחת המשטר הקומוניסטי . הלימודים ב " חדר " מתנהלים בעיקר בלימוד בעל - פה . נושאי הלימוד הם חומש , תורה ) עם פירוש רש"י ותלמוד בתמונה - תלמידי " חדר " צעירים לומדים חומש ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|