דתות

עמוד:55

הטוב בעולם ולרוחתם של בני האדם . כחו הגדול של הדרקון הפך סמל ליכלת ההגנה . לוחמים קדמונים צירו דרקונים בעלי הבעה אכזרית על שלטיהם כדי להטיל אימה על אויביהם , ומלכים רבים בחרו בדרקון כסמלם . בסין היה הדרקון סמל המדינה עד שהדחה שושלת מנציו , בשנת 1912 . בכמה מארצות המזרח הרחוק היו סוגדים לדרקון , למשל בדת הטאואיזם המאחרת . הדרקון במיתוסים ובאגדות בספורי בריאה של עמים שונים - ביניהם המצרים , הבבלים והפרסים - מתאר המאבק שנאלץ בורא העולם להאבק בדרקון ( ולפעמים בתנינים ובמפלצות בים ) . גם בתנ"ך נזכרים " נחש בריח"ו " נחש עקלתון " בהקשר מעשה הבריאה . באגדות הסיניות מספר על האל הממנה על הישוב , שהמית דרקון בעל תשעה ראשים , שהם למעשה תשעה נהרות , ואחר נעזר במלאכתו בדרקון אחר . בדת קונפוציוס מתארים ארבעה דרקונים , שהפכו לאלי המים והגשם . הסינים נוהגים להתפלל לאלים אלה ולהשיט למענם בנהרות ספינות המעצבות בדמות דרקונים . היונים הקדמונים קראו בשם הידרה לדרקון מסכן , בעל תשעה ראשים . דרקון זה בלע הרבה נערות יפות לפני שנהרג בידי הרקולס הגבור בקרב אכזרי . אגדה אחרת מספרת על החימירה , מפלצת נושפת אש שאיש מלחמה צעיר , בלרופון ימו , הרג אותה בעזרת סוסו המכנף פגסוס . אצל היונים נפוצו גם אגדות על דרקונים השומרים על אוצרות . דרקון שמר על שלשת התפוחים הזהבים בגן ההספרידות . על אוצר אחר , גזת הזהב , שמר דרקון בעל מאה עינים . אך על אף השמירה המרתיעה הצליחו יסון וחבריו הארגונאוטים לגנב את הגזה היקרה . גם עמי צפון אירופה ספרו אגדות רבות על דרקונים . באגדה הנוצרית נזכר דרקון המסמל את השטן , שעמו נאבק המלאך מיכאל , ודרקון שגאורגיוס הקדוש לחם בו והרגו . מאגדות העמים והמיתולוגיות , מצאו הדרקונים את דרכם גם לספורי ילדים הנכתבים בדורות האחרונים . אגדה בריאת העולם הרקולס טאואיזם יסון מיתולוגיה מיתוס קונפוציוס דשנים תמרים כימיים שהחקלאים מוסיפים לקרקע כדי לספק לה חמרי מזון החיוניים לגדול הצמח . הדשן נקרא פעמים רבות גם זבל כימי , כי חמרי המזון המצויים בו אינם מופקים מן החי או מהצומח כמו בזבל האורגני . תוספת דשנים לגדולים החקלאיים מגדילה באפן נכר את היבולים הן בגדולי שדה כגון כתנה , חמניות וחטה , והן בפרדסים ובמטעים . הדשנים העקריים מכילים את היסודות חנקן , זרחן ואשלגן , שרב הצמחים צורכים אותם בכמיות גדולות . כן משתמשים ביסודות ברזל , נחשת , אבץ , סידן ואחרים , הנתנים בהתאם לצרך ולתפקידם בצמח . הדשון הכימי , בנגוד לזבול האורגני , מאפשר לחקלאי לחשב במדיק את כמות הדשן הנתנת לצמח . בנוסף לכך , אפשר לשלב את הדשון עם ההשקיה - פעלה הנקראת הדשיה - ועל ידי כך להשיג השפעה חזקה ויעילה יותר של הדשן על גדול הצמח . אשלגן השקיה זבל זרחן חנקן . חקלאות חקלאות אורגנית דתות דת היא המערכת החברתית הממסדת של האמונה בכח עליון . כאשר לאמונה זו נלוים פלחן , כלומר דרכים קבועות לעבד את הכח העליון - כגון תפלה והקרבת קרבנות - היא הופכת לדת . נראה שימיה של הדת הם כימי האדם . מאז ומתמיד היו דתות בעולם , ובתקופות רבות הן תפסו מקום מרכזי ביותר בחיי האדם היחיד והחברה . בשם הדת קמו ונפלו עמים ומדינות , נוצרו תרביות , מסורות ומנהגים . בשם הדת יצאו בני אדם למלחמות ממשכות ועקבות מדם , הרגו , רצחו וענו מיליוני בני אדם , אך גם סעדו ותמכו במיליונים אחרים . הדת השפיעה על אפי השלטון במדינות רבות ועצבה את מדיניותן . אף בימינו , הנחשבת לתקופה חלונית מאוד , שרבים בה הלא מאמינים , עדין יש לדת כח השפעה רב על חיי יחידים ועמים . ביסודן של רב הדתות עומדת האמונה בכחו יל גורם עליון ורב כח , שברא את העולם וקבע את סדריו . עמי קדם זהו את הכח האלוהי העליון עם הטבע ותופעותיו , ולכן סגדו לסלע , לאדמה או לרוח . בשלב מאחר יותר לא עבדו את כחות הטבע עצמם אלא את האלילים , דמיות עשויות חמר כגון עץ או מתכת , שיצגו את הכחות האלה . מהפכה באפיה של הדת ארעה עם הופעת המונותאיזם - האמונה באל אחד ובלתי נראה . השנוי הגדול היה במעבר מאמונה באלים רבים וברכוז הכח וההשגחה העליונה בידי גורם אחד , שהאדם אינו יכול לתפס אותו בחושיו . אולם קימות דתות שונות באפין , דגמת הבודהיזם , שאינן מאמינות בקיומו של כח אלוהי עליון אלא בגאלתו האישית של האדם בכח החשיבה והמוסר . המלאך מיכאל נועץ את חניתו בפיו של הדרקון הנורא , איור מכתב - יד ספרדי מהמאה ה - 13 ,

קודם  |  הבא