דפוס

עמוד:30

ידועה עוד בימים קדומים והבבלים , למשל , השתמשו בה להכנת חותמות מחמר . גם כיום עדין משתמשים בשיטת ההדפס להדפסת תמונות בעתונים ובספרים ולהדפסת בדים צבעוניים . שמוש חשוב של שיטה זו הוא להכנת יצירות אמנות , כלומר תמונות שאפשר להדפיס אותן במספר רב של עתקים . האמנים משתמשים בשיטה זו עד היום , כאשר הם חורטים בחמר כלשהו - בדרך כלל מתכת כמו נחשת , אבן או עץ - כך שרק הקוים הרצויים להם נשארים בולטים . לאחר מכן הם מורחים את המשטח בצבע הרצוי , ומטביעים אותו על ניר כדי ליצר את התמונה . דפוס באותיות מטלטלות אמנם שיטת ההדפס היתה ידועה מימי קדם , אולם היא לא התאימה להדפסת ספרים . הסבה לכך היא שקשה מאוד לחרט בדיקנות שורות רבות של אותיות בולטות בכתב ראי . כאשר מדברים על המצאת הדפוס , מתכונים לשכלול החשוב של האותיות המטלטלות . בשיטה זו מכינים מראש מספר גדול של אותיות זהות , שיוצרים אותן ממתכת רכה כמו עופרת . כל אות כזאת היא מעין חותמת קטנה , שהחלק הבולט שלה יוצר את צורת האות הרצויה בכתב ראי . את האותיות אפשר להכין באמצעות יציקת עופרת מתכת לתוך תבנית מתאימה , וכאשר חוזרים על הפעלה פעמים רבות עם אותה תבנית , מקבלים מספר גדול של אותיות עופרת זהות בצורתן . כך , למשל , מכינים מספר גדול של עתקים של האות א , מספר גדול של ? תקים של האות ב , וכך הלאה . כעת אפשר לסדר שורת אותיות עופרת , שייצרו את רצף המלים שרוצים להדפיס . אפשר גם לצרף כמה עשרות שורות בזו אחר זו על מתקן דמוי מגש . בדרך זו אפשר להדפיס עמוד שלם של מלים . שני מרכיבים נוספים דרושים לשם הפעלת הדפוס . ראשית , יש צרך בחמרים מתאימים : דיו הנדבקת לאותיות העופרת ויורדת מהן בקלות על המשטח המדפס , ובעקר - חמר מתאים להדפיס עליו , בדרך כלל ניר . כל עוד השתמשו בני האדם בפפירוס או בקלף לכתיבה , לא היה אפשר לפתח את הדפוס , כי המשטחים שלהם מחספסים מכדי שיהיה אפשר להטביע עליהם הדפס ברור . שנית , יש צרך במכבש מיחד , שילחץ את מגש האותיות אל הניר לקבלת הטבעה חדה . כל עוד המרכיבים האלה לא היו בנמצא , המצאת הדפוס באותיות מטלטלות לא היתה אפשרית . המצאת הדפוס במאה ה - 2 לספירה בערך כבר היתה אמנות ההדפס ידועה בסין . הסינים יצרו הדפסים של אותיות וציורים שנחרטו במשטחי עץ ואחר הטבעו על ניר , שגם אותו המציאו הסינים באותה תקופה בערך . הרצון להפיץ בסין את כתבי הקדש המרכזיים של הדת הבודהיסטית , דרבן את הסינים לעשות ספרים בשיטת ההדפס . במאה ה - 10 הדפס ספר הטריפיטקה , אחד מכתבי הקדש של דת בודהא , המכיל יותר מ - 30,000 1 עמודים . אולם ההדפסה נעשתה בשיטת ההדפס מלוח שלם , ולא באמצעות אותיות מטלטלות . למעשה , גם שיטת ההדפסה מאותיות מטלטלות המצאה בסין באותה תקופה . אולם מכיון שהשפה הסינית הכתובה מכילה כמה עשרות אלפי אותיות שונות , לא היתה שיטה זו יעילה לסינים ולא נעשה בה שמוש . המצאת הדפוס באותיות מטלטלות באירופה מיחסת לגרמני יוהן גוטנברג , מהעיר מינץ ( מגנצה ) שבגרמניה . יש הטוענים שאחרים קדמו לו , אולם אין ספק שאיכות ההדפסה שהשיג היתה טובה יותר מזו של קודמיו , והיא סיעה רבות להפצת ההמצאה החדשה . גוטנברג השתמש באותיות מטלטלות יצוקות בעופרת ובמכבש יד שהטביע אותן על ניר . ספר התנ"ך שהדפיס גוטנברג בשנת 1455 זכה לתהלה רבה , והדפסתו נחשבת כראשית הדפוס באירופה . גוטנברג עצמו לא נהנה מפרות המצאתו , כי הסתבך בחובות . אולם תלמידיו הקימו בתי דפוס ברחבי אירופה , והפיצו את ההמצאה החדשה . המצאת הדפיס חוללה מהפכה בחיי הרוח של אירופה . לראשונה היתה המלה הכתובה בהשג ידו של כל אדם , ולא רק עשירים יכלו להנות ממנה . עד מהרה נדפסו ספרים רבים בשיטה החדשה : יותר מ - 6,000 ספרים שונים עד שנת 1500 , ומספר גדל והולך אחר כך . התנ"ך היה הספר הראשון שנדפס בעברית בשונצינו שבאיטליה בשנת 1488 . אולם הספרים החדשים לא היו רק כתבי קדש , אלא גם ספרים בנושאים שונים של ידע כללי וספרות , כמו למשל ספרי דקדוק , או לוחות אסטרונומיים . הספרים האלה הפיצו דעת והשכלה בכל רחבי אירופה , ומספר גדל והולך של בני אדם למדו קרוא וכתוב , והרחיבו את ידיעותיהם . במשך השנים מאז שהמצא הדפוס נעשו שכלולים רבים בתעשית הניר , ביציקת האותיות ובמכונת ההדפסה . אולם רק במאה ה - 18 המצאה מכונה המיצרת ניר בגלילים ארכים ולא בגליונות בגדל מסים . מכבש הדפוס העשוי עץ פנה את מקומו למכבש עשוי ברזל . בשנת 1814 סלקה מכונת ההדפסה המונעת בקיטור את המכבש המפעל ביד . באותה תקופה הופיעה גם מכונה ליציקת אותיות . בשנת 1856 המציא ריצ'רד הוי את מכונת הרוטציה הסיבובית , המאפשרת להדפיס במהירות מספר גדול של עתקים . עובדי בית - דפוס במאה ה - 17 בעת ההכנות להדפסת ספה

קודם  |  הבא