מתוך:  > אביב חדש 5 > הבימה

עמוד:64

יגאל מוסינזון . המחזה גולל את ספור עמידתה של נגבה במלחמת העצמאות . בהצגה זו בלטו לראשונה שחקנים צעירים ובהם עדה טל , שלמה בר - שביט ונחום בוכמן . בית " הבימה " נחנך בתל - אביב בשנת 1945 . בשנת 958 ר , במלאת 40 להוסדה , הכרה " הבימה " רשמית כתאטרון הלאמי , מעמד המקנה לה תמיכה של הממשלה . מ - 1961 החל התאטרון לפעל בחסות ועדה צבורית . הצגתה המפרסמת ביותר של " הבימה", שהעלתה כחמשת אלפים פעם , היתה " הדבוק " מאת אנ - סקי , בעבודו ובתרגומו של ח"נ ביאליק . ההצגה העלתה לראשונה במוסקוה ב - 1922 . זהו ספור השתלטותו של דבוק - רוחו המענה של תלמיד הישיבה המת , חנן - על הבתולה התמה לאהילה . בהצגה קבל הדבוק משמעות של סמל לעוות הקים בעולם הגלותי המנון , הרודף את התרבות העברית הצעירה . בין הצלחותיה הגדולות האחרות של " הבימה": " זעקי ארץ אהובה " ( 1953 ) , שספר את ספור אפליתם של השחרים בדרום - אפריקה , " חנה סנש " ( 1957 ) , מאת אהרן מגד - על הצנחנית היהודיה שנשלחה לסיע ליהודי הונגריה בימי השלטון הנאצי , " ספור פשוט " ( 1979 ) , על פי ספורו של ש"י עגנון , שבים יוסי יזרעאלי , " הדוד וניה " ( 1986 ) של צ'כוב , שבים חנן שניר , ו " מירלה אפרת", מאת המחזאי היידי יעקב גורדין , בשתי הפקותיו , ב - 1939 בככובה של חנה רובינא , וב - 1987 בככובן של ליה קניג ומרים זהר לחלופין . כל שלוש השחקניות הן כלות פרס ישראל . ההצלחות הבולטות של " הבימה " בשנות ה - 90 היו : " ילד חולם " ( 1993 ) - הפקת ענק מאת חנוך לוין ובבמויו בשתוף תאטרון חיפה ופסטיבל ישראל ו " משרתם של שני אדונים " ( 1996 ) - קומדיה מאת גולדוני בנסח עברי של נסים אלוני , שהעלתה על הבמה יותר מ - 600 פעם . ברטונוב , יהושע מוסינזון , יגאל סטניסלבסקי , קונסטנטין רובינא , חנה תאטרון עברי וישראלי הבנה עץ טרופי ממשפחת האפרסמוניים . זהו עץ שחר , כבד וקשה מאוד , שגדולו אטי . נתן ללטש אותו ולשוות לו ברק מתכתי יפה . צבעו של העץ שמש סמל לשחר ועל פיו נוצר הבטוי : " שחר כהבנה". עצי ההבנה רכים בצעירותם והחלקים ההקפיים של הגזע לבנים ורכים . אולם החלק הפנימי של הגזע הוא קשה מאוד , שחר ונתן למרוק . ההבנה השחר ביותר מצוי בהודו ובסרי - לנקה , אך מגדלים אותו גם בהודו המערבית ובאפריקה . מן ההבנה עושים קלידים שחרים של פסנתרים , חלילים , קתות של סכינים וידיות למברשות , פסלונים וקשוטים שונים . ההבנה נזכר במקרא בין העצים היקרים , שהיו מביאים את העצה שלהם מדרום ערב או מהודו לארץ - ישראל ולשכנותיה . נהגו להשתמש בו במיחד בצריף עם שנהב , מכיון שנגודי הצבעים של השחר והלבן יצרו רשם עז . בכתבים יוניים מלפני כאלפים שנה מצינים המקורות הטובים של הבנה - חבש והודו . נאמר שם כי ההבנה הבוער מדיף ריח טוב וכי הוא משמש גם כתרופה למחלות שונות . משפחת האפרסמוניים , שההבנה הוא אחד מבניה , היא משפחה טרופית בעקרה . הסוג אפרסמון כולל כ - 240 מינים , שהם כשני שלישים ממיני המשפחה . רבים מבני הסוג הם צמחי תרבות , המניבים פרי ומצטינים בעצה משבחת המשמשת לעשית רהיטים ולתעשיות עץ אחרות . משפחה אחרת בסדרת ההבניים היא משפחת הלבניים , שממנה גדל בר בישראל לבנה רפואי . אפרסמונן לבנה צמחים הבסבורג , בית שמה של שושלת מלוכה גרמנית במערב אירופה . בניה שלטו - להוציא תקופות קצרות - בחלקים רחבים של היבשת בין השנים 1273 - 1919 ותפסו מעמד חשוב בתולדותיה . ההבנה הוא מן העצים העמידים ביותר , ולכן משמש לעשיית קלידי פסנתר , חלילים , קתות סכינים וידיות מברשות , וכן לפיסול פסלים . בתמונה - פסל עשוי הבנה מוונציה . התיאטרון הלאומי'הבימה " העלה על בימתו מחזות קלסיים רבים מספרות העולם , ביניהם את מחזהו של מולייר " טרטיף "

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר