דקדוק

עמוד:34

לסוגים והגדיר מה זה שם עצם ומה זה פעל . תלמידו אריסטו הוסיף את הגדרת מלת החבור ומלת הקריאה . באותה תקופה חקר הלשונאי ההודי פניני את חקי השפה העתיקה סנסקריט . רק במאה ה - 2 לפני הספירה נקבע סופית שאוצר המלים של הלשון מתחלק לעשר קבוצות הנקראות חלקי הדבור . מן המאה ה - 19 ואילך עסקו חוקרים רבים בשאלות הנוגעות למבנה השפה וחקיה . חקר הלשון כולל גישות שונות כמו מעקב אחר ההתפתחות ההיסטורית של הלשון , מחקר השואתי של המבנה הלשוני בשפות שונות , חקר דיאלקטים ( עגות וניבים מקומיים ) שונים של אותה שפה ועוד . מקבל לראות את ראשית תולדות הדקדוק העברי לפי עדותו של הבלשן יהודה חיוג', בימי רב אשי ( 335 - 427 ) , ראש ישיבת סורא . מספר כי הוא חבר ספר ושמו " ספר הנקוד " על האותיות הגרוניות ועל תכונותיה של האות רי"ש . בעלי המסורה ( במאות ה - 7 - 9 ) קבעו כללים בדקדוק לשון המקרא ויצרו את שתי שיטות הנקוד : הטברני והבבלי . בימי הבינים נסמך חקר הדקדוק העברי על חקר לשון התנ"ך ועל הלשון הערבית . ראשוני המדקדקים , וביניהם רב סעדיה גאון , אף חברו את כתביהם בערבית . מדקדקים עבריים מפרסמים מאחרים יותר היו דונש בן לברט , יונה אבן ג'נאח , מנחם בן סרוק , יהודה חיוג'ואברהם אבן עזרא . את הדקדוק העברי המדעי הראשון נסח שמואל דוד לוצטו ( שד"ל ) . נקוד סנסקריט פונטיקה ראו גם ערכים נפרדים לרוב האנשים הנזכרים בערך זה . דקליים משפחה גדולה של עצים ושיחים ממחלקת החד " פסיגיים , הנפוצים בארצות טרופיות וסובטרופיות . לרב הדקלים יש גזע חזק וישר , שבראשו עלים גדולים בצורת נוצה או מניפה . העץ תמר נמנה עמהם . במשפחת הדקליים כלולים 210 סוגים וכ - 4,000 מינים . מינים מעטים הם שיחים או מטפסים . הפרחים קטנים לרב , נכונים וחד - מיניים . הפרי - ענבה או בית גלעין . קורת הגזע של עץ התמר מצמיחה מדי שנה בראשה קבוצה חדשה של עלים מסרגים וצפופים . העלים הישנים נושרים מעל הקורה ומשאירים אחריהם את בסיס העלה בצורת צלקת . יש מיני דקלים הגדלים ביערות הגשם הטרופיים , ויש הגדלים בסונות ובנאות מדבר . חשיבותם הכלכלית גדולה והם שניים בחשיבותם לאדם אחרי הדגניים . רבים מן הדקלים הם צמחי תרבות המביאים תועלת רבה לאדם , כגון התמר התרבותי ודקל הקוקוס , שבני האדם אוכלים את פרותיהם . מינים אחרים במשפחת הדקליים מספקים שמן למזון ולתעשיה , סכרים , עמילן , סיבים - כגון סיבי רפיה , חבלים , שנהב צמחי שממנו עושים כפתורים ועוד . מינים אחדים של דקלים מגדלים כצמחי נוי . הדקליים בישראל בארץ גדלים בר שני מינים : תמר מצוי ודום מצרי , ישניהם מוגנים על פי חק . דום מצרי נדיר מאוד בישראל , שהיא גבול התפוצה הצפוני שלו . הוא מצוי רק במלחת עברונה , בדרום הערבה וליד קבוץ אילות . כמו כן הוא גדל במקומות אחדים בחופי סיני . מיחד אותו גזעו המתפצל לשניים עד חמשה סעפות משנה , תכונה נדירה במשפחת הדקליים . עליו דמויי מניפה ופריו גדול מפרי תמר מצוי . תמר מצוי גדל בר בארצנו בנגב בערבה ובבקעת הירדן , באזורים שבהם יש מעינות ומלחות בעלי מי תהום גבוהים , במדבר ובחגורת הספר . להבדיל מזני תרבות , עצי הבר הם לרב נמוכים וציפת הפרי שלהם עסיסית פחית ודקה יותר . הנפוץ מבין 30 מיני התמר הוא תמר תרבותי , שתרבת לפני כ - 6,000 שנה בעמק הפרת ובבקעת הירדן , וגדל בארץ עוד לפני כ - 4,000 שנה . בשנת 992 1 היו בארץ כ - 3 1 אלפי דונם של מטעי תמרים נושאי פרי . אקלים צמחים קוקוס תמר התמר הוא אחד ממיניו המוכרים ביותר של משפחת הדקליים . בתמונה - גידוד עצי התמר במטע בערבה . הדקלים גדלים בארצות טרופיות וטרופיות למחצה , ביערות גשם טרופיים , בסוונות ובנאות מדבר , וכן על גדות נהרות גדולים ועל חופי ימים , כמו בחוף זה בפיג'י .

קודם  |  הבא