מתוך:  > אביב חדש 7 > טרגדיה

עמוד:202

הוא תיש , שפלחנו קשור בחגיגת האל דיוניסוס , שבו העלו המחזות . יסודה של הטרגדיה היונית בסתירה הקימת בין רצון האדם לרצון האל , או החקים החברתיים . במרכז העלילה נצב האדם היחיד הפועל על פי דחפים חזקים , הנוגדים את דרישות החברה בזמנו ובסביבתו . הגבור הטרגי נתקל בבעיה חמורה ומנסה להתמודד עמה , אך הוא שוגה בפעלותיו ועל כן נכשל . הוא מתיסר וסובל סבל רב , אולם כשלונו הוא בבחינת אסון בלתי נמנע , המסתים לרב במות . אריסטו , הפילוסוף היוני הקדום , הקדיש את ספרו " הפואטיקה " לתאור הטרגדיה . לדעתו , הטרגדיה צריכה לשמש דגמה חנוכית לאדם הפשוט , וללמדו משהו על גורל בני האדם או על מצבם בחיים . הצופה בעלילה רבת המתח והענין של הטרגדיה חש התרגשות עזה , צער ורחמים . על ידי ההזדהות המרבה שלו עם קשייו וגורלו של גבור הטרגדיה הוא מגיע לקתרזיס , כלומר להטהרות מן הרגשות השליליים המצויים בתוכו . המחזאים הרומאים חקו את העלילה ואת המבנה של הטרגדיה היונית . הטרגדיה המודרנית במאות השנים של ימי הבינים ( המאות ה - 6 עד ה - 5 ר בערך ) לא נכתבו כלל טרגדיות . בעת החדשה החלו שוב לכתב טרגדיות . הבולטים במחברי הטרגדיות בעת החדשה הם שקספיר האנגלי , רסין וקורני הצרפתים , גתה ושילר הגרמנים . בימינו כותבים טרגדיות האמריקנים טנסי ויליאמס , יוג'ין אוניל וארתור מילר . בטרגדיות של שקספיר הכשלון הוא מוסרי ( למשל , " מקבת") או חברתי ( למשל , " המלך ליר") . בטרגדיה המודרנית הבעיות נושאות אפי פסיכולוגי יותר . התמודדות הגבור היא עם אפיו ואישיותו שלו ( למשל , " מותו של סוכן " מאת ארתור מילר ) . דיוניסוס דרמה יון העתיקה - תרבות יון תאטרון טרובדורים משוררי - חצר נודדים , שחיו בדרום צרפת , בספרד ובצפון איטליה מן המאה ה - 10 עד המאה ה - 13 . רבים מהטרובדורים היו בני אצילים . ביצירותיהם ספרו הטרובדורים על מעללי גבורה שבצעו האבירים לכבוד גבירותיהם האצילות ועל אהבתם הנשגבה אליהן . הלשון שהשתמשו בה היתה מליצית וגדושת דמויים , ונכתבה בניב המדבר בדרום צרפת . בדרך כלל הם חברו בעצמם את הלחן לשיריהם ולוו את שירתם בנגינה . שירה זו - שמלאה צרכים חברתיים מבהקים - מבשרת את היצירה השירית החלונית במערב . במאה ה - 13 התפתחה מסרת דומה בחצרות המלכים בצפון צרפת . שם כנו הטרובדורים טרוורים , ונוצרו סוגים פיוטיים חדשים שלא היו ידועים בדרום . שירי הטרוורים היו ספוריים יותר באפים . לצד הבלדות הם שוררו , כקודמיהם , על אהבה וגבורה . גם בגרמניה היו בתקופה זו - המאות ה - 2 ר וה - 3 ר - משוררי חצר שנקראו מינזיגרים . הם , כמו הטרובדורים , חיו בחצרות האצילים ושעשעו את בעליהם בשירי האהבה שהשמיעו באזניהם . אבירים בלדה טרוט מערכת קלפים המשמשת לחזוי העתיד . מאז מחצית המאה ה - 19 החלו להופיע תנועות שונות החוקרות את תורת הנסתר , והטוענות שקלפי הטרוט מכילים בתוכם ידע נסתר המבטא בלשון ציורים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר